אמא שלי במצב נפשי קשה, הבית מתפרק מבחינה משפחתית

שלום לכולם, הגעתי למצב שאני באמת אובד עצות מהמצב (ואני לא אדם כזה שמגיע למצבים שאין לי פתרונות).
אנחנו חיים במשפחה כביכול נורמטיבית, ברוך ה' מצב כלכלי טוב, בית סבבה וכל היוצא מכך.
אבא שלי דואג לנו מאוד, מגיל קטן, לא מחסיר דבר, עובד רק בשביל לספק לנו את החלומות שלנו, מחבק, עוטף, מייעץ, ממש כמו חבר.
ומהצד השני יש את אמא שלי, בגיל 50, עם בעיית עצבים גדולה מאוד, מגיל קטן אני זוכר את זה. חייבת להרגיש שליטה (שהיא השולטת בחדר, אף על פי שב99 אחוז מהמקרים זה לא המצב) .

אני חייל משוחרר טרי, כמעט ולא הייתי בבית, וכשהייתי בבית אמא שלי הייתה איתי בסדר , פחות או יותר.
רק האחים שלי היו מתלוננים.. "היא לא מכינה אוכל" "לא מקפלת כביסה" "לא מנקה שום דבר בבית"

אבל בואו נודה באמת, חייל שרוב השבועות סוגר בבסיס זה לא מעניין אותו.

היום לאחר תקופה קצרה בבית אני אומר בעצב גדול עם דמעות בעניים שאני פשוט שונא את אמא שלי, אני לא מאמין שאני אומר את זה. תמיד אנשים היו באים אליי ואומרים לי, לא הייתי משחרר אותם עד שהם היו מרימים טלפון לאמא שלהם ומשלימים איתה מולי אחרי שנים שלא דיברו.
ואני לא אחד שקופץ למסקנות כאלה ואומר מילים קשות כאלה.

תבינו אמא שלי עושה לא טוב לבית, היא לא מכינה אוכל, (רק כשמתחשק לה גג פעם בשבוע) והיא עובדת רק עד 2.

היא מצפה שיכינו לה אוכל כשהיא חוזרת מהעבודה.

לא עושה כביסה, רק מידי פעם (שלא נדבר על לקפל ולשים בארון שמזמן הפך למותרות שלא קיימות)

מלחיצה בכל זמן נתון כל מי שסביבה, נותנת הרגשה רעה שאני באמת לא יכול להסביר לכם למה אני מתכוון

עושה פרצופים לאבא שלי בכל רגע , דבר שקשה לנו לראות, בנאדם שבאמת סובל ממנה (אל תשאלו אותי למה הוא לא חותך , זה נמצא בתחילת השאלה, אנחנו כביכול משפחה נורמטיבית) ובקיצור אנחנו לא מסוגלים לחיות איתה. אני אומר שוב שאני מודע שאלה מילים קשות במיוחד לאולי כמה אמהות שיקראו את הקריאה לעזרה הזאת.

אמא שלי לא עושה כלום, היא מרגישה פראיירית (אומרת לנו את זה )
עכשיו אני שואל , בתור הורה, איך אתה יכול להרגיש פראייר כשאתה מכין אוכל לילד שלך ?
ותאמינו לי מבחינת ילדים, אנחנו באמת טובים.


כולם יודעים שיש לה בעיה נפשית חמורה מאוד (שלא מאובחנת), היא מסרבת ללכת לכל טיפול, לקחת כדורי הרגעה וכל דבר אחר.

היא איבדה כבר את הילדים שלה, אף אחד לא סופר אותה ועדיין לכולנו קשה איתה כולל אותי

מה אפשר לעשות עם מצב שכזה? מה עושים? לא משנה כמה שדיבתי ודיברנו ואבא שלי דיבר איתה. היא חושבת ואומרת שכולם טועים והיא צודקת.

נשמע כמו פוסט חד צדדי אבל ממש לא! זה המצב באמת.

היא מצפה שהכל ייתיישר לימין שלה.
שאם יש עץ עקום, לעקור את כדור הארץ ולהניח מחדש במקום רק בשביל שהעץ יתיישר.

בבקשה אני מבקש מאנשים שיקדישו זמן לשאלה ויעזרו לי להגיע לפתרון. באמת, אובד מכל עצה.

תודה רבה שהקדשתם מזמנכם