לעזוב
אני וחבר שלי ביחד ארבעה חודשים. אני בת 19 סיימתי שירות לאומי לפני תשעה חודשים, הוא בן 22 משוחרר מהצבא עשרה חודשים.
הכרנו בקורס פסיכומטרי. כשהיינו בקורס אני עבדתי במשרה חלקית כדי לשלב עם הקורס והוא לא עבד, לטענתו כדי ללמוד ולהשקיע. זה לא הכי עבר לי בגרון אבל אמרתי בסדר. בכל התקופה הזאת אני עבדתי ולמדתי והייתי ממש תחת עומס, והוא ישב בבית ובקושי למד, כל הזמן שיתף אותי שהוא עייף ואין לו כח לצאת מהמיטה וללמוד. מילא אתה לא עובד כי אתה לומד, אבל אתה גם בקושי לומד! זה הגעיל אותי קצת אבל השתדלתי לא להתייחס לזה, אחרי הכל הוא בחור רגיש מתחשב וכיפי וחוץ מהעניין הזה היה לי ממש טוב איתו.
הוא תמיד אמר לי שישר אחרי שייגמר הפסיכומטרי הוא יחפש עבודה ויתחיל לעבוד, התנחמתי בזה, זה מאד הפריע לי שהוא לא עובד זה הרגיש לי לא גברי והוריד לי מהמשיכה כלפיו, העצלנות שהוא משדר.
נגמר הקורס, אני עדיין עובדת במשרה החלקית שלי ומחפשת בינתיים עבודה חדשה במשרה מלאה. עברו שבועיים וחצי מאז שסיימנו עם הפסיכומטרי והוא עדיין בשגרה של להתעורר בשלוש בצהריים, לא לעשות כלום, רק לצאת עם חברים ולשבת בבית. כבר כמה פעמים דיברתי איתו על עבודה והשתדלתי לתת מוטיבציה ולתמוך, אמרתי לו מאמי בוא נחפש עבודה ביחד שנינו, הראיתי לו אתרים לחיפוש עבודה שהשתמשתי בהם, סיפרתי לו איך אני התנהגתי בראיונות עבודה שעשיתי, מצאתי לו באינטרנט עבודות קרובות לבית שלו! עוברים הימים ועדיין יש תחושה שהוא לא עושה כלום! הוא לא שולח את הקורות חיים שלו לשום מקום, הוא לא הולך לראיונות עבודה. זה מוריד לי שאני עושה כסף ומתקדמת בחיים והוא שוכב בבית של ההורים שלו על הספה.
אני מאד אוהבת אותו, הוא מאד מכבד, יש לנו קשר מיוחד ומהמם ורק זה מה שמפריע לי.
לא יודעת מה לעשות, אני נלחמת בדחף לעזוב אותו.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025