אנחנו ביחד שנה פלוס, אוהבים מאד. הבעיה שהוא בנאדם זורם שתמיד שמח לעשות דברים, ואני מאד מפוקסת קריירה, כושר, היום שלי מתכונן לפרטי פרטים.
כשהוא מבקש ממני להיפגש עם חברים שלו שאני לא כל כך מסתדרת איתם, אני מצד אחד רוצה לבוא בשבילו, ומצד שני נורא קשה לי לפנות מקום בלו"ז בשביל משהו שאני לא באמת נהנית לעשות.
הוא מקבל את זה, ואומר לי מתי ממש חשוב לו ואז אני עושה מאמץ יותר גדול, אבל אני מרגישה סופר אשמה. אני לא יודעת אם אני צריכה להתגמש יותר. בסוף כל מה שקורה הוא שאנחנו מבלים שעות בשיחות על זה, שעות שבהן יכולתי להיות פרודוקטיבית וכן לבוא לאחר מכן. ואם אני לא באה בסוף, מרוב רגשי אשמה אני גם לא עושה כלום בזמן הזה.
ברור לי שזוגיות זה לא רק שנינו לבד ושצריך להכיר את החברים אחד של השני, אבל אני לא מצליחה להתחבר אליהם, ואני לא נהנית מזה. לא כי יש לי בעיה איתם - הם אנשים ממש אחלה - אלא כי אני לא כל כך חברותית, ולא כיף לי לשבת עם אנשים שאין לי שום דבר במשותף איתם. אני מעדיפה להשקיע את הזמן הזה בעצמי או באנשים שכן חשובים לי.
אני לא יודעת מה נכון לעשות. לוותר על עצמי יותר ולהגיע, או לקבל את זה שאני לא אוהבת דברים כאלה ושהוא צריך להבין את זה - בתקווה שלא ימאס לו מזה יום אחד, שהוא לא יחליט שאני לא מספיק זורמת. אני לא יודעת איפה המינון הנכון והאם אני צריכה להתגמש יותר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025