חבר שלי בדיכאון קשה אחרי שהורידו אותו מלוחמה, מה לעשות?

שלום אקספיפול, רציתי להתייעץ איתכם בקשר לבן זוג שלי ואני פונה למדור הזה מהסיבה שעדיין לא התגייסתי ואולי בעזרת הידע שלכם אני אמצא את הפתרון, אז אני בן זוגי כבר שנה וחצי ביחד הוא התגייס לצנחנים, במהלך ההכשרה הוא הבין שהפלאטפוס (שהתברר בהמשך כעיוות רציני בכל הקרסול) משחק חזק מידי אצלו והחליט להמשיך בכל זאת בכל הכוח, עד שנפצע הורידו לו את הפרופיל ל64 ולמעשה נפל מלוחמה.
הוא הגיע לקצין מיון שהטיס אותו לשיבטה לסיים טירונות (03) כבר שם הוא נכנס לדיכאון לאחר שקרע את עצמו על התפקיד ובסוף לא צלח אותו, (וודאי תבינו על מה אני מדברת), לאחר כל זאת החליטו להוציא אותו לקורס מכונאי רכב בעיר הבהדים ושם קרתה התפנית שבגללה אני פה-
במהלך כל מה שסיפרתי לכם כאן, אני אציין שהוא יורק דם ללא מנוחה ומנסה להגיע לתפקיד שיוציא ממנו את הטוב ביותר, תפקיד שירגיש שבאמת יממש אותו, אפילו חלקית.
כבר חצי שנה עברה מאז גיוסו, חצי שנה של מאבקים בלתי פוסקים, וניסיונות שכושלים אחד אחרי השני לעבור תפקיד או לפחות לצאת מאיפה שהוא נמצא, הוא התחיל את הקורס ללא אופציה נוספת-שהוא את הקורס הזה לא מסיים, הוא יצא מהתפקיד לפני שהקורס יסתיים כיוון שאחר כך לצאת היא באמת דרך בלתי אפשרית.
בכל מהלך הקורס הוא ניסה לצאת בכל דרך אפשרית, כגון לנסות להוציא פתור נעליים, ללכת לאורטופד אזרחי שטען שזו רשלנות רפואית שלא מוציאים לו פתור ואף שהוא אולי יזדקק לניתוח בכפות הרגליים...
חבר שלי נכנס לדיכאון חמור, עד כדי מספר התקפי חרדה שאחד מהם כלל איבוד הכרה זמני (עילפון)-שאת זה נודע לי רק לאחר כמה ימים כי הוא לא רצה להדאיג אותי, והוא מכיר אותו-הוא יודע שהייתי מגיע לבסיס שלו בקיבינימט.
הוא קיבל הפניה לקב״ן שאמור לדבר איתו עוד השבוע וכמובן שחבר שלי ישר יחשוב על איך זה מצטייר ומפחד שהוא יוכרז שבעל קשיי הסתגלות.
אני נמצאת בחוסר אונים שאין כדוגמתו, אני לא מפסיקה לבכות רק מהמחשבה שזה מה שעובר עליו שם, הוא הבטיח לי שהוא הולך להגיד לי באותה שניה אם חס וחלילה עוד סיטואציה כזו תתקיים.
הוא הדבר הכי חשוב לי בעולם הזה, הוא הבן אדם הכי איכותי שקיים, יתן הכל כדי לתרום בצורה הכי משמעותית ולהוציא מעצמו את המירב.

סליחה על החפירה, אני אהיה אסירת תודה לעצתם מה ניתן לעשות בנושא.