שלום,
התחתנתי בגיל צעיר 23. היום אני בת 41 עם 3 ילדים. יש לי בעל טוב. ממש טוב. כסף לא חסר, מקומות עבודה מסודרים, עצמאות, בריאות, באמת שהכל טוב.
אבל כבר שנה לא קיימנו יחסים, אין מגע, אין קשר. אפילו ויכוחים אין בינינו כי כל אחד בעולם משלו. עשיתי אחריו מעקבים - ולא, אין לו מישהי. ממש לא.
ניהלנו שיחה כדי לבחון את המצב, והוא אמר לי דוגרי: "את אישה טובה, אני מעריך אותך, אבל מה אני יכול לעשות, אני כבר לא אוהב אותך!" הוא הוסיף ואמר לי: "אני לא רוצה להתגרש, בואי נמשיך ככה, אם תרצי להתגרש יהיה לי חבל". הוא לא רע אליי חלילה. הוא פשוט לא מתייחס אליי.
הכדור בידיים שלי: אם נתגרש אפסיד הרבה. אז מה לעשות? שאלתי את חמתי שאמרה לי: "פשוט, אל תתייחסי אליו כלל! הוא עוד יבוא על ארבע...."
אבל קשה לי נורא, גם אני רוצה תשומת לב, חיבה, מילות חיבה, אין לי את כל הדברים הללו. מצד שני אני לא יכולה להכריח מישהו לאהוב אותי. ...
בגיל 41 תיכננתי לראות את המציאות שלי שונה.... לא תיכננתי שהיא תהיה יבשה כמו מדבר.
מה אתם מציעים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025