אני מרגישה שאני משתגעת הכלבה שלי גוססת אמא שלי פסיכופתית ואני לבד עם עצמי

היי זה סיפור קצת ארוך אז אני אתן קצת רקע אני גרה עם אמא שלי ועם אחי בבית ישן ומתפרק והמצב הכלכלי לא משהו בכללי האווירה כאן לא מרגישה משפחתית בכלל, כל אחד בפינה שלו ואף אחד לא מתקשר אחד עם השני בקושי וזה תמיד היה ככה מאז שאני זוכרת
אני ואמא שלי כל שנייה רבות כי היא ממורמרת ומנסה להוציא ממני ריאקציות כי משעמם לה למרות שאני יודעת שהיא אוהבת אותי ודואגת לי אבל זה פשוט ככה המצב ותמיד היה יש לה בעיות עצבים והיא פשוט פורקת את זה עליי
אחי לא מזמן השתחרר מהצבא ועכשיו כולנו גרים בבית צפוף ואמא שלי בסלון בתנאים לא משהו
הכלבה שלי גוססת ומשתינה על עצמה ופשוט ההרגשה כאן היא של מוות ואני ידעת שהיא עוד מעט תלך לעולמה ורק במקרה היחיד הזה מכל מה שאני אספר כאן אני לא יודעת איך אני אעכל כי גדלתי עם הכלבה הזאת ואני אוהבת אותה אהבת מוות ואם כמה שהבנתי את עצמי לרגע הזה אני יודעת שברגע האמת אני לא יודעת איך הנפש שלי תתמודד
באופן כללי אני בעוד כמה שבועות מתגייסת שזה דבר שככ חיכיתי לו כדי להתרחק מהבית ומהמקום ומהעיר הזאת ולהיות קצת עם עצמי להיות עסוקה ולהכיר אנשים וחוויות ולא לחשוב על מה שהולך בבית ובעיר
אבל אחי גם עוזב את הבית כי תכלס אני מבינה אותו אי אפשר לחיןת ככה במקום המד כא הזה והוא גם רוצה שלאמא שלי יהיה חדר משלה אבל מה שמרתיח אותי שהוא זורק את כל האחריות עליי להתמודד איתה ועם המחלת נפש שלה כשהוא יודע שאני עוד שבועיים גם ככה עוזבת ויהיה לכל אחד את הספייס שלו אז המעשה שלו נורא אגואיסטי הוא כאילו לא יכל לחכות לפחות פאקינג חודש כדי לתת לאמא שלי להתסגל לחיות לבד פתאום (אמא שלי בחיים לא התחתנה ואין לה חבר או חברים או אנשים שיעסיקו לה את הזמן וכל מה שיש לה זה אנחנו) כאילו פאקקקק מה זה האגואיסטיות הזאת למה שהוא יעשה דבר כזה ומה שהורג אותי שהוא אפילו לא סיפר לי שהוא עוזב פשוט נתן לאמא שלי התראה של יומיים
אני לא יודעת איך אמא שלי תתמודד גם עם המוות של הכלבה וגם עם זה שהילדים שלה לא בבית פתאום והיא תהיה כולה לבד ואני מרגישה שהוא זרק את האחריות הזאת עליי כי אין לו כוח להתמודד עם זה והוא מתייחס אלינו כאילו אנחנו קרציות לא מתייחס אלינו כמשפחה אפילו אני סהכ רציתי לא להיות פה לקחת מרחק להתרחק להיות עסוקה קצת בעצמי ולא לדאוג לעבר שלי ולבעיות האלה
אמי לא יודעת מה לעשות אני מרגישה שאני משתגעת קורים.כלכך הרב הדברים בו זמנית שאני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל לעכל ומה לעשות כי אין לי מה לעשטת לגבי זה אפילו פאק