חייל מרגיש אבוד, האם להיות נפקד?

אז אני חייל בבסיס שמאוד מרוחק לי מהבית, אני גר באזור הצפון-שרון ומשרת בדרום. אני כבר שלושה חודשים בשירות ה״סדיר״ שלי ונהיה לי יותר רע כל יום.
בהתחלה שוב מתי בתור לוחם, סירבתי וקיבלתי את התפקיד שאני בו, זה אמור להיות תפקיד מעניין לפי מה שכתוב אבל כמו תמיד בצהל המציאות שונה לגמרי. 60% מהזמן אני יושב במשרד, לא עושה כלום, בשאר הזמן יש עבודות מטומטמות. שולחים אותי הלוך חזור לאותו המקום 20 פעמים בשביל לפתור תקלה קטנה, כשבחוץ שיא החום ויש מעל 40 מעלות. או שאני צריך לסדר את המחסן ולסחוב דברים ממקום למקום.
הבעיה העיקרית היא לא התפקיד שלי אלא המקום עצמו, כל הזמן שאני לא במשרד אני נמצא בחדר ורוצה למות, הגדוד ממש קטן (100 אנשים אולי סך הכל) ורוב האנשים די מטומטמים ככה שאין לי איך להתחבר אליהם. בגלל הקורונה אנחנו סוגרים 11 3 ובכללי שבת אחת ל-3. כל השבת אני בחדר ולא עושה כלום ונכנס לדיכאון עם מחשבות אובדניות.
בסוף בקורס בחרתי בשאלון העדפות ללכת לבסיס פתוח במרכז בעבודה משרדית וקיבלתי בסיס סגור בדרום עם עבודת שטח. אנשים שביקשו מה שקיבלתי, קיבלו את מה שביקשתי ככה שזה גם ממש מתסכל.
בנוסף אני גיי, קשה לי להתחבר עם הרבה בנים (לא בגלל שאני גיי), המקלחות והשירותים כאן יותר מגעילים מבטירונות ויוצא שאני כמעט ולא הולך לשם.
ניסיתי לדבר עם הקב״ן ולהסביר לו את המצב והוא אומר שאין לי שום בעיה, אני כשיר לשירות ואין מה לעשות והצבא קשה וזה תקופה שעוברת. כבר פעמיים נפגשתי איתם (הם התחלפו בזמן הזה) והם לא מוכנים לעזור בשום צורה.
יש לי גם בעיות משפחתיות, עברתי לגור עם אחותי בגלל ריבים בבית וההורים שלי במצב כלכלי בעייתי בגלל הקורונה ועדיין לא מזיז כאן לאף אחד. המשקית ת״ש לא נותנת אישורי עבודה בגלל הקורונה.
היחס מהמפקדים שלי גם לא נחמד, לא אכפת להם מהבעיות שלי פה ועל כל דבר קטן שאני עושה לא במקום המפקד שלי מאיים לתת לי תלונה ולהעלות אותי למשפט. (למשל כשישבתי 10 דקות במשרד אחר עם מזגן אחרי שהלכתי הלוך חזור ב40 מעלות 3 פעמים במקום לחזור למשרד ישר).
אני לא יודע מה האפשרויות שלי, אני חושב על להיות נפקד כשאני חוזר הביתה או ללכת לפסיכיאטר בביקור רופא שיתן לי המלצה אמיתית. אני לא מסוגל להמשיך להיות כאן עוד שנתיים ושלושה חודשיים. אשמח לעזרה ממי שיכול ויודע.