לא בטוח על מה אני רוצה לעשות בחיים שלי, מחפש להיות מאושר. מה לעשות?

אוקיי אז אני בן 16 ועוד כמה חודשים אמור ללכת לצו ראשון שלי (תבינו בהמשך איך זה קשור).

אני רוצה קצת לספר על עצמי, אני חושב שעברתי לו מעט מאז שהייתי ילד ועד עכשיו בין אם זה שהיו לי לא מעט בעיות בבית ספר או לבין ריבים עם ההורים והאחים שלי שהובילו למספר פעמים על המחשבה הזאת שהלוואי והיה כפתור אדום שאם אני לוחץ עליו אני פשוט נעלם מהעולם הזה ( אתם בטח מבינים למה אני מתכוון).

בכל מקרה כל מה שהיה הצלחתי לעבור עכשיו אני מסתכל מסביבי ואני אומר לעצמי מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי? אני לא חזק בלימודים ואני בספק אם אני אצליח לעשות בגרות,

אני מסתכל על עצמי ואומר X זה מה שאתה רוצה לעשות עם החיים שלך?
לחיות במירוץ אחרי הפרנסה, להצליח לפרנס את האישה והמשפחה לדאוג לכולם שיחיו טוב? ומה איתי? אני מסתכל מסביב ורואה את ההורים שלי שבסה"כ רצו שיהיו להם ילדים טובים שיביאו להם אושר, ההורים שלי לא עשו כלום והיו להורים שלהם ילדים למופת, למה זה מגיע להם? אבא שלי נורא סובל בגלל ריב אחד עם אחותי שמאז אחותי לא מדברת איתו יותר, אני קם בבוקר ורואה את הצער שלו על הפנים, אני צריך לראות אותו שבור, לשמוע אותו בוכה, לראות את ההורים שלי רבים בגלל המצב, לראות אותו דואג לה ומבקש שתבוא לאכול והיא מתעלמת ממנו כאילו היה אוויר, לראות אותו רוצה לעזוב את הבית בגלל שהוא לא יכול לחיות עם המצב הזה,
(ואני יודע על מה היה הריב כי הייתי בבית בשעת הריב וזה לא מה שאולי אתם מתארים לעצמכם)

בקיצור אני רואה אותו כל כך סובל וזה לא מגיע לו!
זה באמת ובתמים לא מגיע לו ואני יודע מה אני אומר
ואם חשבנו שאחרי חודש בהתחלה שזה יעבור אני מגלה שעובר חודש ועוד חודש ועוד חודש וככה קרה שעכשיו כבר מעל לשנתיים זה המצב,

עכשיו אני מסתכל ואומר הנה הוא היה הבנאדם הכי נורמלי שיש שרק רצה להקים משפחה וככה הוא הגיע למצב הזה שבקושי אפשר לראות את השמחת חיים שהייתה לו פעם,

ככה או ככה באיזה בוקר אחד חשבתי האם אני באמת רוצה להקים משפחה?
לחיות במירוץ אחרי הפרנסה כי החיים בארץ לא קלים וקשה לזוגות צעירים להתפרנס בכבוד, אחרי הכול מה אני כבר רוצה בחיים שלי חוץ מלהיות מאושר? זה מה שאני רוצה- להיות מאושר להסתכל על התקרה לפני השינה עם חיוך על הפנים ולדעת שטוב לי ואני אוהב את החיים שלי,

זה קצת אגואיסטי מצידי אבל אם זה אומר לוותר על להקים משפחה אני מוכן, אני לא רוצה לחיות במירוץ היום יומי הזה של לפרנס את המשפחה ולדאוג לילדים שלי, אני באמת לא שמח שאני אומר את זה אבל אני לא חושב שנועדתי לחיות כדי להיות עוד בנאדם שעושה הכול כדי לשרוד את המירוץ הזה שנקרא החיים,

אני רוצה בצבא להיות טבח, אני מאוד אוהב לבשל וזה משהו שעושה לי טוב, שאלתי חבר והוא אמר שטבח בצבא זה שבוע בבסיס שבוע בבית, מה שאומר שיש לי שבועיים בחודש שאני יכול לעבוד בהם באיזה מסעדה ולהרוויח כסף תוך כדי,
חישבתי הכול ויוצא שעם שכר מינימום אני אמור להשיג 90,000 ש"ח עד השחרור מהצבא שבמהלכם עשיתי משהו שאני אוהב,

אני חשבתי לשלם להורים שלי סוג של שכירות על החדר ולהמשיך לעבוד כטבח כדי שההורים יראו שאני לא מתבטל ועושה משהו עם החיים שלי, במהלך השנים אבזבז קצת מהכסף שלי על דברים שאני אוהב (מחשב איכותי וכיסא גיימינג בשביל שלא יהרס לי הגב)
וככה אוכל לחיות בנחת ולעשות כסף עד שאחרון האחים שלי יגיע לגיל 18 ואתן להורים שלי את השקט והמנוחה שהם צריכים,
ואז אחפש לשכור דירת חדר בשבילי במחיר נמוך יחסית שאני אוכל לסגור את החודש עם כסף בצד לשעת צורך או לחפש שותף ולשכור דירת 3/2 חדרים,

וככה אמשיך לחיות לי בנחת במקצוע שאני אוהב, אעבוד 9 שעות ביום ושאחזור לבית פשוט אהנה מול המחשב שבאמת עושה לי טוב לשחק עם חברים (מבקש לא להכנס לזה אני יודע מה אני רוצה.)
וללכת לישון בידיעה שאני עובד בעבודה שטוב לי בה, בזה שאני עושה מה שאני אוהב, חי איך שאני רוצה וחוסך כסף שתמיד יהיה לי למקרי חירום/ למקרה שיום יבוא ואחליט שאני באמת בנוי ויכול כלכלית להקים משפחה


מצטער על החפירה אשמח לשמוע את דעתכם, ושתייעצו לי
(אני יודע שאני אגואיסט ומצטער על זה, אבל אני רק רוצה להיות שמח בחיים שיש לי בסופו של דבר)