יש לי קבוצת חברים שלפני שהייתה לי בת זוג הייתי מבלה איתם פעם בשבוע פעם בשבועיים.
אני והחברה כבר כחצי שנה ביחד והקשר שלנו מאד אינטנסיבי ואנחנו גרים ביחד.
עם רוב החברים שם אני מדבר בקבוצות רק ובקושי יש שיחות אחד עם השני למעט כשנפגשים.
מאז שיש לי חברה אני פשוט מרגיש שהם לא חסרים לי וכשאני נפגש איתם זה סוג של מחוסר נעימות. הם חברים טובים ואין לי שום דבר נגדם אבל בישיבות איתם לא תמיד נהניתי ועכשיו אני מעדיף להיות סתם עם חברה שלי בבית. יצאתי ביחד איתה עם החברים אבל גם היא פחות נהנתה וגם אני לא ממש נהניתי.
אני מרגיש רע עם זה שחלקם שואלים אותי מתי נשב ואני אומר להם שאני אשתדל השבוע אבל בסוף לא מחפש לשבת איתם.
אני מרגיש רע וחוסר נעימות עם זה שלא נפגשתי איתם הרבה זמן, ולצערי זה הדבר היחיד שמושך אותי כן להפגש איתם ולא רצון אמיתי מתוך געגוע.
אני מגיע תמיד לימי הולדת או אירועים גדולים אבל סתם לישיבות כבר לא, לעכשיו בתקופה שאין הרבה ימי הולדת אני בקושי רואה אותם ועדיין לא מרגיש געגוע או מחסור למעט חוסר נעימות.
האם זה טבעי? האם הבעיה היא בי? אני מעריך אותם מאד וחברים אחרים שיותר חשובים לי אני משתדל יותר לראות ולפגוש אבל עם הקבוצה הספציפית הזאת יש לי את הבעיה הזאת.
אשמח לחוות דעת ועצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025