שלום לכולם,
אשמח לשמוע דעות של אנשים נשואים ועם ילדים.
תמיד יש את ההשוואה הזאת: בין ההורים של בעלי לבין ההורים שלי. כלומר: בגלל שההורים של בעלי גרים בעיר שלנו איזה 10 דקות מאיתנו אז כשאנחנו תקועים עם הילד אז פונים אליהם לעומת ההורים שלי שגרים בעיר אחרת( בעיר סמוכה לא משהו רציני) ההורים של בעלי נשואים כמעט 45 שנים. לעומת אמא שלי שהייתה גרושה והתחתנה בשנית והביאה לעולם ילדה לא בריאה שזקוקה להשגחה 24/7. אז לפעמים יש את הדיבור הזה שתמיד אנחנו כשזקוקים אז משאירים את הילד רק אצל ההורים של בעלי. בימי שישי וחגים תמיד אנחנו אצל ההורים של בעלי בארוחות, מנגד אמא שלי לא עושה ארוחות משפחתיות לא הייתה עושה אף פעם על אחת כמה וכמה אחרי שיש לה את הילדה והיא בהישרדות מתמדת בגידול שלה. אחרי זה כמה כסף כל צד מביא: ההורים של בעלי עזרו לו לקנות דירה לא יודעת בדיוק איזה סכום אך הייתה עזרה כלשהי( אני הכרתי את בעלי אחרי זה. ולכן ההורים שלי לא השתתפו בעזרה בקניית הדירה( וגם לא הייתי יכולה להכריח אותם לעזור) כל אחד עם היכולות הפיננסיות שלו. בקיצור לפעמים יש את ההרגשה שרק צד אחד עוזר וההורים שלי פחות מעורבים.איך אפשר להסביר שאי אפשר להשוות כל אחד עם החיים שלו ועם מה שהוא עובר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025