צו ל"בדיקת כושר לשירות" אצל קב"ן, להראות את מה שרשם הפסיכיאטר?

אני בכיתה י"א ואחרי הצו הראשון שלי קיבלתי צו לבדיקת כושר לשירות.
אני מתלבטת במה להגיד ומה לא להגיד. האם אני צריכה להיות כנה?, האם אני צריכה לסלף דברים?. מה יהיה יותר לטובתי?, להיות כנה או לסלף את חלק מהדברים בשביל ליצור רושם טוב. אני מעולה ברושם ויש לי קסם אישי, אני פשוט לא יודעת איך צריך להתנהג ולמה זה אמור להוביל.

אני עם אופי שקט ותיראו אותי הרבה עם ספר, זה תחביב ידוע שלי.אני מאוד אוהבת טבע ואני מדריכה ילדים בתנועת הנוער שלי. מדריכה מאוד טובה, מקשיבים לי ואני אוהבת את החניכים שלי מאוד.
בחופש שבין כיתה י' ל-י'א הייתי מודאגת לגבי עצמי, יכול להיות שבגיל הזה הרוב חושבים שמשהו לא בסדר אצלם ויכול להיות שזה כי לאורך חיי הוריי אמרו לי לשנות את האופי שלי כל הזמן. אני הייתי מעין ילדה צייתנית וטובה ופשוט ניסיתי להתאים את עצמי לדרישות שלהם. כך גדלתי והמשכתי לנסות לחפש "מה לשפר" למרות שאני יודעת שאני מדהימה ואני אוהבת את עצמי, זה רק הרגל שאני רוצה להפסיק.

בכל מקרה, הגעתי לפסיכיאטר ההוא. הוא היה אדם קר מאוד וביכלל לא הכיר אותי. הייתה לי עובדת סוציאלית (קרו דברים בבית) ואירגנו ביחד רשימה שאותה סיפרתי לפסיכיאטר.
הוא רשם בדף, מבלי להכיר אותי שבעבר היו לי, כביכול, 2 דיכאונות קליניים ושיש לי הפרעת הסתגלות.
אני לא ממש מסכימה איתו מכמה סיבות.

הראשונה היא שמבוגרים תמיד אומרים שיש לי נטייה להגזים עם התיאורים שלי והם באמת צודקים. אני הרגשתי רע, נכון, אבל הגזמתי בתיאור שלי והוא קיבל את זה כמו "תורה מסיני".
השניה היא שהוא לא הכיר אותי באותה תקופה, אלו הם רק סיפורים וככה אי אפשר לקבוע שום דבר בצורה כזאת נחרצת.

בכל מקרה, אני מאוד עבדתי על עצמי. כבר מזמן עזבתי את העובדת הסוציאלית ועבדתי על הגישה שלי לחיים, התחלתי לעשות מדיטציות, יוגה וכ'ו. אני מתכוונת לפתוח לאט לאט אורח חיים בריא (כמו שעשיתי בכיתה ח'), זה מאוד מייצב לי את מצב הרוח ומרים לי אותו.

עכשיו אני שוקלת אם להביא איתי את המסמך של הפסיכיאטר הקר ההוא שלא אומר דבר או שפשוט לבוא ולענות על השאלות בכנות? (או שעדיף לא בכנות?)

בדף נכתב שבבדיקה הייתי עם רמת מתח גבוהה, בלי סימנים של דיכאון, מניה או התקפים פסיכוטיים. עוד נכתב שבבדיקה רמת האינטלגנציה שלי הייתה גבוהה.
כמו שכבר רשמתי, אני לא רואה כל סיבה להחשיב את המסמך הזה. אני לא רואה בו אמת ואני לא חושבת שהפסיכיאטר שפניתי אליו צודק.

מה דעתכם?, תודה