אני אישה שלא רוצה ילדים ומקבלת על כך תגובות עויינות מהסביבה. למה זה כל כך צורם לכולם?

שלום לגולשי האתר,
תודה שנכנסתם לשאלה, מקווה מאוד לשמוע פריסה רחבה של כמה שיותר דעות שלכם, פשוט גם כי זה נושא שמעורר מחלוקת וגם כי זה יכול ממש לעזור לי למצוא משמעות ב"למה להביא ילדים לעולם"..
שמי נעמה, אני בת 32, מהדרום, יש לי בן זוג כבר 3 שנים והוא בן 36.
אני חווה לאחרונה הרבה לחצים מהמשפחה להתחתן איתו ולהביא ילדים לעולם. הלחצים על החתונה לא ממש מציקים לי. כי זה טקס של כמה שעות שבסוף נגמר...והזוגיות ממשיכה רגיל... מקסימום אם לא הולך אפשר להתגרש, יש מפלט- דרך יציאה.
אבל עניין הילדים.... זה מחוייבות לכל החיים, אי אפשר פשוט להתגרש מילד ברגע שנמאס לך או קשה. ואי אפשר להחזיר אותו בחזרה אם אתה מתחרט ולא מרוצה ממה שקיבלת.
אז בטח כבר הבנתם.. אני לא רוצה ילדים. למה כל כך קשה לאנשים לשמוע את זה מבחורה? מה העילוי בלהיות אמא? למה החברה מהללת אימהות וילדים? למה צריך להביא ילדים לעולם? מה טוב בזה?
כל פעם שאני מבקרת בבית הוריי אני שומעת משפטים כמו "נו מתי תביאי כבר ילדים? את בת 32, ואת וחבר שלך כבר 3 שנים ביחד, זה הזמן להביא ילדים, את מבינה שיש שעון ביולוגי שמתקתק נכון? בסוף תמצאי את עצמך זקנה אומללה וממורמרת ללא ילדים ובחיים לא תדעי מה זה אושר אמיתי" אלו רק כמה משפטים שאני נאלצת לשמוע כל פעם. מבחינת בן זוגי, הוא טוען שהוא גם לא רוצה ילדים, לא ממש אכפת לו.. אבל הוא אמר שלהביא ילדים זה לא לחוץ לו, יש לו מספיק תעסוקה בקריירה. אז זה קצת מרגיע אותי שהוא לא לוחץ עליי להביא ילדים. ___________________________
ההבנה שאני לא רוצה ילדים התפתחה אצלי לפני כמה שנים כשעבדתי בגן ילדים והתפטרתי אחרי שבועיים. הבנתי שילד זאת עבודה קשה. הבנתי שאני לא רוצה לשרת ולעבוד בשביל ילד כל החיים ואז יגיע שלב שהוא יעזוב אותי וככה או ככה אהיה בודדה, גם אם אביא ילד וגם אם לא. אז למה טרחתי כל כך קשה? זה נראה לי תהליך כל כך חסר משמעות!!! להקדיש את החיים בשביל ילד. מי אמר שמהות החיים שלנו הם ילדים?
כאילו תחשבו שהיום אנשים חיים עד גיל 100 נניח... לחשוב שבגיל 30 נגיד מביאים ילד... ולפחות 70 שנה אתם הורים !!! את יותר זמן מהחיים אמא שחייה בשביל מישהו אחר מאשר שאת חייה בשביל עצמך!!
יוצא שזה להיות עבד יותר ממחצית מהחיים. הרי זה לא באמת נגמר בגיל 18 שהוא יוצא מהבית... זה להמשיך לתמוך בו כלכלית בשארית החיים. לעשות לו בייביסיטר על הילדים שלו ועוד ועוד. כאילו כל החיים את חיה בשביל מישהו אחר, במקום לחיות את החיים שלך. מה הפואנטה פה? ? תסלחו לי אבל שום דבר בסיפור של גידול ילד לא נשמע לי כמו משהו שמסב אושר שכולם מדברים עליו. "ילדים זה שמחה" נשמע כמו משהו שהורים מנסים לשכנע את עצמם להאמין בו כדי לא להתחרט שהביאו ילד המציאו.
אתם בטח חושבים שאני פגומה, לא מאמינים איך אישה עם דעה כזאת קיימת, אבל אני מאוד עומדת מאחורי הדברים שאני אומרת.
אז אני שואלת שוב-מה העילוי בלהיות אמא? למה החברה מהללת אימהות וילדים? למה צריך להביא ילדים לעולם? מה הלחץ של אנשים לילד?