עם הקורונה כל הכיף נעלם. איך להתמודד?

אני בת 15, ויצא שבחצי שנה האחרונה עם כל הקורונה, כל הקשיים הלימודים, כל החברים שאיבדתי, הכיף שעשיתי הכל נעלם, אני מרגישה כאילו כולם לוחצים עליי, התחילה לי פריחה מלחץ (הלכתי לרופא אז אני יודעת), אני לא יודעת לקחת כדורים ואני בקושי מצליחה לקחת אותם אז אני עוד יותר בלחץ, אני יושבת במיטה בלילה ומתחילה לבכות, כשזה קורה אני מרגישה כאילו הקירות נסגרים עליי, כאבי בטן, קשיים בנשימה שלי אני מרגישה כאילו אני לא יכולה לנשום, אני חייבת לשבת כי כבר קרה לי כמה פעמים ששכבתי על המיטה ופשוט נחנקתי והתחלתי להתשתעל, אני לא יודעת אם זה התקפי חרדה, כי קראתי על זה אני כן מנסה להבין מה יש לי ולפי מה שקראתי התקפי חרדה זה בא בפתאומיות אתה יכול ללכת ברחוב ופשוט לבכות ולהיכנס לפאניקה, זה לא קרה לי אצלי זה רק בלילה במיטה, אני לא יודעת מה יש לי, אצל חברות שלי הכל נראה כל כך פשוט הם מתעוררות בבוקר ומבינות כל מה שמלמדים בזום (הם כולם ממש חכמות ויפות ואני מרגישה שאני לא) אני לא מבינה כלום אני בפער ענק מאחורי הכיתה יש לנו מבחן באנגלית וגם בעברית ובשתיהם אני גרועה ולא מבינה כלום, ניסיתי לפנות למורות שיעזרו לי, אבל אני באמת לא יכולה לשבת על כיסא יותר מדי זמן, בהפסקות בין שיעורים אני תמיד מסתובבת בבבית, וקשה לי באמת שקשה לי ואני לא יודעת מה לעשות עם הקושי הזה, יש לי כאבי ראש מלשבת כל כך הרבה מול המסך בזום, נותנים לנו עבודות ועוד עבודות ועוד עבודות והכל בתוך