משקרת לאנשים בלי כל חרטה, זה נהפך לעניין קבוע

היי, קוראים לי תהל (שם בדוי), אני בת 15 וניחנתי בכישורי משחק גבוהים. אני משקרת כל פעם שקשה לי להגיד את האמת, אני משתדלת תמיד ליפות את המציאות, שקרים לבנים יוצאים מפי באופן קבוע והם לא מה שמפריע לי. לאחרונה אני שמה לב כמה שקרים יוצאים לי מהפה בנינוחות ובטבעיות, אני מרגישה לא מוסרית וחסרת תקנה. הכי כואב לי זה לשקר להורים שלי שהסתרתי מהם שיש לי חבר כבר 5 חודשים(הם יודעים על הבנאדם אבל לא יודעים מה היחסים בינינו), אני לא אומרת להם לאן אני יוצאת ולשקר נהפך כבר לתגובה אוטומטית. הפחד הוא מהתגובה שלהם, בעיקר של אמי, שמיד לאחר שקיבלתי מחזור בפעם הראשונה היא עשתה פרצוף ומלמלה משהו כזה: "יופי, עשיו יבואו גם הבחורים..." קשה לי. הקשר עם אמא שלי כבר לא אמין מהצד שלי מאז שנכנס בחור לחיי. כשהייתי איתו ביחד חודש אמרתי שחבל להסתכסך עם אמא שלי אם גם ככה הקשר עם אותו בחור לא יחזיק מעמד בגיל הזה, אבל עכשיו אני רואה שזה לשמחתי קשר רציני שהולך ומתהדק ואני לא יכולה לשתף את אמא שלי במה שאני עוברת. אני בוחרת לשקר, אני יודעת שלשקר זה לא פתרון אבל זה פתרון זמני ש"מאריך את חיי". בסוף אני אצא שקרנית מגעילה כמו שאני באמת. אני מפחדת, מרגישה לא טוב עם זה ועם עצמי אבל לא יודעת מה לעשות. לא יודעת אפילו מה אני מצפה שיכתבו בתגובות (אם בכלל), אני רק יודעת שאני לא יכולה לתת למצב הזה להימשך, השקרים נעשים כבדים יותר ויותר וכבר נהיה לי חנוק בגרון.