איך אפשר להתמודד? בא לי להפסיק הכול

הי לכם.
אני רוצה לשתף ולא ויודעת מאיפה להתחיל אפילו. בדיוק כמו לרובכם יש לי חלומות ואני מרגישה שהם יישארו כאלו. אני משתדלת ללמוד, להתאמן, לעבוד. אני מנסה לעשות את הכל בצורה הכי טובה שאפשר וכל הזמן נכשלת... אני יודעת שזה נשמע כרגע מעט אבסורד אבל אם אני לא יעשה את זה בצורה הכי טובה שאפשר אז למה בכלל לנסות? הרי זה יהיה לא טוב מספיק , תמיד , זה לא יהיה מספיק טוב.
אני אפרט קצת יותר; אני מיואשת , השנה איבדתי הרבה "חברים" , אני מרגישה פגועה, ויותר מזה טיפשה שנתתי לזה לקרות , אני לא מייחסת לזה חשיבות אבל זה תמיד עולה, תמיד יוצא שאני חושבת על זה וכן זה מעיק.
יותר מכך, אני רוצה לעשות משהו שרוב האנשים היו מתייאשים כבר או מנסים מאוחר יותר, או מחליפים חלום. אני יודעת שזה מה שאני רוצה לעשות, אני יודעת שאני מסוגלת לעוד הרבה דברים אבל לא יודעת למה בא לי דווקא את זה. סיכויי הקבלה שלי נמוכים , אני לומדת ומשקיעה אבל תמיד יהיה מישהו חכם יותר או פחות לחוץ וטוב יותר במצבי לחץ, אני מאמינה שאני טובה ומסוגלת ולמרות זאת אני מפילה הכול , אני הורסת את זה.
ההורים שלי, אחד שותה והאחר אני מניחה שלא מבין אותי, אני משקיעה ככ הרבה ותמיד צועקים או כועסים עליי בגלל שטויות, באמת שטויות. נמאס לי לשמוע אותם, נמאס לי לריב איתם, באמת שלפעמים באלי לא לדבר איתם אבל זה בלתי אפשרי הם ההורים שלי והם מעצבנים אבל אני אוהבת אותם. אני פשוט מרגישה ששמים לי מקלות בגלגלים אבל אולי זה רק בגלל שאני חושבת ככה.
האמת, שבדכ אני הילדה האופטימית השמחה שלא מייחסת חשיבות לשום בעיה. אבל כרגע הצרות שלי גדולות עליי, ואולי בעיניי אחרים הם לא היו ככה אבל ככה הן בעיניי. אני יודעת שאני יכולה להתפטר ואז יהיה לי הרבה יותר חופש לנוח ולהירגע אבל סהכ אני אוהבת לעבוד היכן שאני נמצאת, מלא פעמים אני הולכת רק כדי לשנות אוירה, אני יודעת שאני יכולה להפסיק לעשות עבודות מטופשות שמביאים לי הרי למי אכפת מחמש נקודות פחות בתעודת בגרות? , אני יכולה להתעלם מהכלבה שלי ולא להוציא אותה לטיול אחד שניים או שלושה אבל אחכ גם אני וגם היא נהיה מתוסכלות.
מה שניסיתי לומר זה שאני מנסה , באמת , ככ הרבה ומרגישה שאני מקבלת ככ מעט.
ויש עוד המון דברים שאני עושה ואני באמת מעריכה את עצמי על כך אבל אני פשוט מרגישה ריקנות, בדד, עצבות אולי אפילו דיכאון ובעיקר אכזבה ותסכול.
אפילו להקדיש זמן לכתוב את השאלה הזו מעציב אותי כי אני מבזבזת את הזמן שבורח לי מבין האצבעות בלכתוב שאלה מטופשת במקום לעשות משהו אחר שיקדם אותי או אחרים. אני מרגישה בן אדם רע.