אפליה מצד הוריה מגיל קטן שמשפיעה עליי עד היום

אני בת 31 , נשואה אמא לילד בן שנתיים והשני בדרך
אני בת יחידה בין שני אחים בנים , האמצעית .
להורים שלי יש כסף , לאבא יש עסק משפחתי מצליח ובעל אדמות ונכסים
כל מי ששומע שאני ממשפחת x חושב שאני המפונקת בת יחידה מקבלת את כל מה שבא לי אבל לצערי המציאות אחרת
בתור ילדה מגיל קטן תמיד סבלתי מאפליה מצד הוריי
הם העדיפו את האחים שלי תמיד על פניי היחס המועדף אליהם היה ברור מאילו
תמיד פרגנו להם מבחינת נראות מבחינת הישגים ולעומת אני תמיד נתנו לי הרגשה שאני לא שייכת למשפחה
הרגשה שאני הבעייתית והלא נראית טוב
אמא שלי מאז ומתמיד דאגה שתיראה טוב מבזבזת כסף על עצמה ומצד שני אני אף פעם לא הרשאתי לעצמי מותרות תמיד עבדתי במהלך לימודיי לתואר לעומת אחיי עבד פעם בשבוע בעסק של אבא שלי ואבא שלי סייע לו וטען שהוא גבר צריך בעתיד לפרנס משפחה לעומת אני יכולה להתחתן עם גבר שיפרנס אותי כמו שהוא מפרנס את אמא שלי
ומכאן עד היום זה התגלגל לרוב על כסף עזרה במציאת מקומות עבודה אפילו לזה עזר לאחיי ולי לא למרות שתמיד ביקשתי שיבדוק לי עם המכרים שלו איך יכול לסדר לי עבודה טובה אבל אף פעם לא התאמץ לעומת לאחי הפך עולמות
אפשר להגיד שאני מצאתי משרה מדהימה וחברה שווה בזכות עצמי אבל כואבלי לראות מהצד שההורים שלי לא מסייעים לי
ההורים שלי קנו לאחים שלי בית לכל אחד בשווי של יותר ממיליון ש״ל ולי לא
הם עזרו לי בסכום של פחות מ100,000 ש״ח והסכום הזה היה בקופת גמל שעשו לי כשהייתי קטנה מאוד
הם יודעים שהעניין מטריד אותי במיוחד אמא שלי טענתי ובכיתי נשברתי הרבה בפניה ואמרתי לה את מה שאני מרגישה וכלום לא עזר היא הבטיחה שכאבא שלי ימכור אחד הנכסים יתן לי סכום קטם ממנו
לאחרונה שמעתי שהם מתכננים למכור ועושים את זה מבלי לשתף אותי לעומת אחיי יודעים מזה
ההורים שלי חושבים שרק לבנים מגיע ולי לא כי נולדתי אישה!!
זה עד היום רודף אחריי יש ימים שאני עדיין בוכה על זה בלילות ואין לי עם מי לשתף מתהיישת לשתף את בעלי בכך למרות שהוא יודע ושם לב ליחס והאפליה עם האחים שלי אבל אני לא מרשה לעצמי להישבר מולו
איך זה יכול להיות שאישתו של אחי תהנה מכל הטוב ואני כל חיי צריכה לפרוע משכנתא על בית שקניתי ועוד 3 הלוואות
כל בן אדם אנושי היה חושב לחלק שווה ושווה במיוחד עם הילדים שלהם
אני לא יודעת כיצד להתמודד עם זה אני רוצה להתגבר ולהמשיך הלאה אבל קשה לי זה פוגע בתפקוד שלי במיוחד בתקופת ההריון , מרגישה עצובה בלי ביטחון עצמי
תמיד הבטחתי לעצמי להתמודד לבד ולא רוצה עזרה מהם כי אני יודעת בתוכי גם אם יעזרו לי זה לא בא מהלב שלהם
מה עליי לעשות? אני רוצה להתגבר על ההרגשה הנוראית ולחיות חיים נורמליים