אני סטודנטית שנה א׳. עכשיו אני לומדת בזום מהבית בגלל הקורונה, וגם אמא שלי עובד מהבית בסלון. אני תמיד מרגישה שהיא הולכת במרמור וכשהיא רואה אותי קצת שמחה היא ישר מוצאת סיבה לכעוס עליי ולהוריד אותי ורוב הזמן גם מצליחה. גם כשקיבלתי מעל 690 בפסיכומטרי היא אמרה שהיא מתביישת שזה הציון שלי ושלא הגעתי ל720+, גם כשקיבלתי מעל 90 בכל הבגרויות היא לא העריכה את זה יותר מידיי וגם היום למשל קיבלתי 100 באחת הבחינות שנחשבת ממש קשה באוניברסיטה והייתי בעננים, רצתי לספר לה והיא התחילה לצעוק שאין לה זמן אליי ושאני מפריעה לה ושאני אלך, אז אמרתי ״אוקיי סליחה סליחה״ והלכתי, ואחרי שעה בערך חזרתי להגיד לה ואמרתי לה והיא אמרה ״יופי זה טוב מאוד״ ואז המשכתי לדבר על זה קצת כי התלהבתי ותוך כדיי הוצאתי שתיה מהמקרר והיא התחילה לצעוק למה אני לא שואלת אותה גם אם היא רוצה משהו מהמקרר ושאני חושבת רק על עצמי וסתם מצאה סיבה מטופשת לשכוח מהכל ולגרום לי להרגיש חרא.
היא עושה לי את זה כל הזמן, כל פעם שאני ניגשת אליה עם חיוך היא מוצאת סיבה להוריד לי אותו, אני יודעת שאלו נשמעות טענות מטופשות של נערה מתבגרת על ההורים שלה אבל אני כבר בת 22, יש לי שכל ואני באמת לא יודעת למה היא תמיד מוצאת סיבה למה אני עושה הכל לא נכון.
גם לאחותי הקטנה היא עושה אותו דבר דרך אגב ותמיד מנסה לשכנע אותה שהיא לא מספיק חכמה ושמה שהיא עושה זה לא נכון.
אני כבר לא יודעת מה לעשות, נמאס לי שהיא הופכת כל הרגשה טובה לבכי ועכשיו כששתיהן כל היום בבית זה כבר ממש מאמלל לי את החיים.
אין לי כרגע אופציה וגב כלכלי לעזוב את הבית אז זאת לא אופציה כל כך.
אודה לעזרה או הזדהות מי שמכיר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025