בת 25 - מרגישה בודדה ללא חברות קרובות - איך להשתפר בקשרים? / מצב עם בנים בעייתי - מה גורם להם לברוח ממני?

היי. שמי שחר אני בת 26 בקרוב ואני גרה ביישוב במרכז עדיין אצל ההורים. נרשמתי לאוניברסיטה ומכללה ומקווה להתקבל בעוד כמה חודשים. אני די שרפתי את הזמן - וחשבתי עד עכשיו מגיל 21 לאחר הצבא מה רוצה לעשות. מודעת לכך שהתכנון זמן שלי לא היה יעיל אבל אני לומדת מזה.
בעבר הרחוק הייתי ממש פאסיב אגרסיב- היה לי קשה לפתוח ולדבר על רגשות. כל פעם שהיה ריב עם חברה או שהרגשתי לא בנוח- הייתי ממציאה תירוץ וקמה מהמפגש החברתי הביתה ומתכנסת בבדידות. לאחר הצבא המצב ביני לבין החברות מהבית התפוצץ- ועיניין זה מלווה אותי עד היום לצערי. מאוד מאוד אהבתי אותן- ולאחר ריב ( שהעלבתי אחת מהן- והיא אותי אבל הן לקחו את הצד שלה) ניתקנו קשר. למרות מאמציי לאחר כחצי שנה להיות בקשר - הן התחברו אליי אבל לא צורפתי לקבוצה מחדש ולחבורה ממש. טענו שיתחברו אליי מבחוץ.
אני ניסיתי יותר מידי פעמים לשפר את המצב, להציע דברים , ( הן יודעות שאני חברה טובה מאוד) אבל היה להן נוח שיש אותי שמנסה- ובכל דרך ניסיתי אבל למפגשים לא הייתי מוזמנת. רק כשנוח להן.
החלטתי לנתק קשר ובאמת שעדיף - אבל אני מרגישה בדידות.
לפני כשנה וחצי- מישהי מהיישוב שלי באה לעבוד איתי במשרד שעבדתי בו אז- הפכנו לחברות טובות ושמחתי. תמיד הייתי שם בשבילה אבל שמתי לב שהיא מנסה לגרום לי לקנא עם בחור חמוד שהכירה. ידעה שמאוד חסר לי שמעולם לא היה לי חבר.. ורצתה לנפנף בקשר, אפילו באופן מוגזם. תמיד פרגנתי.. אבל לקראת הסוף כשהיא עצבנה אותי כתבתי לה משהו והקשר נותק.
תמיד היו לי חברות רחוקות- אבל עכשיו אני ממש בתקופה עצובה שלי כי עוד אחת מהחברות ( שהרגשתי שהיא חברה טובה יותר ממה שהחשיבה אותי) - כבר לא בקשר . החלטתי שזה יותר מידי ואני משערת שגם היא.
היא די ניצלה אותי , די לא פתחה ושיחקה שהכל בסדר בדברים ( למרות מאמציי הרבים להגיד לה תמיד שתגיד אם משהו מפריע- היי אני יודעת כמה זה חשוב ;))
אחרי המון דברים ביננו, היא החליטה להתקשר ולהגיד לי דברים שלא בסדר בי- דברים הזויים כמו זה שנפגעה ממני שביקשתי שתחזיר לי בגד שלי פעמיים, מתוך טענה שזה לא בסדר מבחינתי. או דברים שאני מושוות לחברות שלה. היא הפכפכה בטירוף- ומנתקת קשר באמת תמיד.
מאוד פגעה בי שניסתה להשליך עליי את הדברים שהרגישה במשך זמן רב- והרגשתי שהיא מתגוננת ולא מנסה להקשיב כמו שאני לה. אני די שלמה עם ההחלטה למרות שזה משאיר אותי כמעט ללא חברות.
לא היה לי חבר מעולם, המצב לא טוב ביני לבין אמא בבית- ואני מרגישה חנוקה. קשה לי
לא אשקר- לפעמים אני מפחדת להגיע למצב של בדידות עד כדי איבוד ושיגעון.
אני מרגישה שרע לי, שקשה לי. אבל לא בדכאון אלא תמיד קמה על הרגליים
אני מבזבזת את השנים היפות שלי ורק תוהה איך המצב יכול להיות אחרת.
כבר חושבת שיש לי משהו חברתי שגורם לאנשים להתרחק ממני ...זה קשה לי כל כך.
בעיניים הבנים- תמיד נמשכתי לגברים אלפא כאלו- אינטיליגנטים ומושכים שאוהבים לטייל כמוני- וכנראה ציוניים ואוהבי הארץ בידיוק כמו שאני.
בנים כאלו מושכים אותי- ותמיד איכשהו הרסתי לעצמי. התפספס לי+ הרסתי לעצמי.
אולי ההתלבטות יתר שלי משודרת להם והתדר שלי גורם זה להתרסק.
אשמח לקבל טיפים- כמו ילדה בת 16 שמעולם לא יצאה עם בנים לדייט- לעשות ולא לעשות בקשר עם בנים.
בואו זה לא סוד, בתור אחת שניסתה ליזום ולשלוח מידי פעם הודעות חמודות - הם סולדים מזה ( לפחות בהתחלה בהתחלה )
אז.. יש לכם רעיון למה כמעט בחיים לא יצאתי לדייט שני? אולי פעמיים.
תמיד איכשהו הגבר נעלם.
תמיד איכשהו זה מתפספס לי. כואב לי המצב
למה לכולם מגיעה אהבה ולי לא ?
האם נגזר עליי להיות לבד ?

אני מרגישה מושפלת, ומרגישה שאני בתקופה לא טובה ולא יודעת איך לצאת ממנה.
אני רוצה לשפר את המעגל החברתי שלי- לשפר את המעגל היציאות לדייטים שלי ( כמובן לא יוצאת עם גל אחד- אבל שזה יקרה איכשהו..) ויצליח.
והכי מכל - רוצה שאנשים יתחברו אליי ואדע לשמר קשרים טוב יותר. משום מה - יש לי הרגשה שאני לא טובה בלשמר קשרים.
אני תמיד מהיוזמות- אבל יש מצב שאנשים מתרחקים אפ יוזמים או מראים להם חולשות שלך?
אשמח לכל טיפ או עצה בעיניין. מרגישה בודדה ולבד
( יש לי חברות רחוקות אבל קרובות אין)
מה לשפר בעצמי, איך לגרום לזה לעבוד?

בבקשה רק טיפים אמיתיים ורציניים.
תודה
שחר