אוהבת את בעלי אבל חוששת מאד גם לגורל של הילד כי הוא צריך הורים מתפקדים

אני והוא ביחד זמן ארוך והקשר שלנו רציני מאד.
הייתה לו תקופה לא טובה בחיים שהוא היה די מכובה לא עבד לא עשה כלום ואכל את עצמו הרבה. בכל התקופה הזאת השתדלתי להיות איתו הכי שאני יכולה ולתמוך בו למרות שזה בכלל לא היה קל.
אני בהריון מתקדם ממנו ובגלל זה הוא התחיל לקלוט שיש לו אחריות, הוא צריך לדאוג לי ולתינוק וסוף סוף היה נראה שהוא יצא מהחרא של עצמו. הוא התחיל לעבוד מלא, להיות אחראי ורציני ולעשות מה שהוא צריך.
יש בינינו אהבה גדולה, אבל היה לנו בעיות בעבר. כמעט עזבתי כמה פעמים אבל אני לא יכולה לראות את עצמי בלעדיו והא אמר לי שכל מה שהוא עושה זה בשבילי, הוא תמיד היה מפנק אותי ביחס ושוקולדים וחיבוקים. אני יודעת שאני הבנאדם שהכי מכיר אותו והכי התקרב אליו אי פעם. הוא הכי חשוב לי בעולם, ועד היום היה נראה שגם בשבילו זה מה שהכי חשוב.
בחג הזה הייתי עם המשפחה שלי והא עם שלו וכל היום הוא לא היה זמין ולא הצלחתי להשיג אותו. זה הגיע למצב שממש נכנסתי להיסטריה התקשרתי לאנשים מהשפחה שלו וחברים שאמרו לי שהם לא איתו וכמעט נסעתי אליו לבדוק שהכל בסדר. בסופו של דבר הצלחתי להשיג אותו והא אמר שהוא יישן. הוא לא הבין על מה כל הדרמה שלי, ורבנו בטלפון, הוא ניתק עליי, התקשרתי שוב ובכל פעם שדיברנו בטלפון זה נגמר בזה שרבנו. הסברתי לו שזה פגע בי (הוא ניתק עליי כמה פעמים) הוא בתגובה אומר שעובר עליו דברים והא מנסה לחשוב טוב יותר, לא כל כך הבנתי מה הקשר. שלחתי לו הודעה על מה שאני מרגישה אחכ התקשרתי הוא אמר שהוא לא רוצה לדבר איתי כי הוא קורא ספר ועד עכשיו הוא שוב לא עונה נראה לי מסנן אותי. כל היום הוא הלחיץ אותי ואכלתי סרטים ובסוף הוא מנתק עליי את הטלפון שוב ושוב ואני לא מצליחה להבין. יכול להיות שבתוך יום הרגשות שלו אליי פשוט התאדו? אני מרגישה מושפלת שוב ושוב להתקשר ואני מתלבטת אם לסיים איתו את הקשר בגלל שממש נפגעתי ודווקא אמר לי אפילו בחלק מהשיחות היום, אבל יותר עד אתמול, שאני הכי חשובה לו ושהוא יעשה הכל בשבילי והוא לא רק אמר היה נראה שהוא באמת רוצה... אבל היום מאד נפגעתי מהזלזול הזה אני כל כך אוהבת אותו ומנסה להיות הכי טובה בשבילו ... והוא פשוט ממש לא כיבד אותי אמר שזה בגלל שצריך לדבר פנים מול פנים אבל למרות שהוא רוב השבוע אמר לי שהוא כנראה יבוא היום הוא לא בא ובסוף למרות שהוא רצה לדבר פנים מול פנים הוא לא מוכן לבוא אז איך אני אמורה לדבר איתו פנים אל פנים?
קשה לי מאד כי אני במצב רגיש והוא מתנהג כאילו אני לא בסדר שאני מנסה לדבר איתו.. אז אמרתי לו מה אתה רוצה כי מצד אחד הוא אמר לי שהוא רוצה לדאוג לנו, שנבנה בית טוב, (את זה הוא אמר לי גם בשחות היום) מצד שני הוא חסר סבלנות לגרמי להקשיב לי.. מתנהג ומדבר מוזר כאילו מה ה בעיה בכל מה שהוא עשה וכאילו לא ברור לו למה אני בוכה לו שהוא נותן לי הרגשה שאני רודפת אחריו.
מאד לא טוב לי ואני דואגת כי בעבר שכעסתי עליו או נפגעתי הוא היה מצטער על זה ועכשיו אין לי מושג אם בכלל אכפת לו... אני חוששת מאד גם לגורל של הילד כי הוא צריך הורים מתפקדים
בכל אופן אני מנסה לחשוב איך ממשיכים ומה לעשות