אני בת 36, הכרתי גבר מהמם בן 33.
יצאנו ביחד כמה שבועות, הכל היה מושלם, כל כך מושלם שלעיתים הרגשתי שאני חולמת. הוא תמיד היה שם, בהודעות בבוקר, בערב ובמהלך היום, בדייטים כייפים עם זה במחמאות בלתי פוסקות וההרגשה היתה הדדית וטובה ממש! עד שערב אחד היה נושא שלרגע דעותינו היו חלוקות לגביו אבל נדמה היה שגם אותו פתרנו אחרי שהחלטתי ללכת לכיוון שלו ולפתור את זה.
התחושה שמשהו השתנה לא איחרה להגיע. מאותו היום מגבר שהיה צמוד אלי ותמיד שם הוא הפך למרוחק, לא יצר קשר מיוזמתו וגם שפניתי אני אליו הרגשתי שאני מתאמצת כדי שתתפתח שיחה. מהצד שלו הוא הכחיש הכל( את הריחוק)וטען שהוא לא יודע מה זאת השיחה הזאת ומה קורה כאן( נתן לי להרגיש שאני מדמיינת) הבנתי שאולי הגזמתי והתנצלתי. למחרת הוא פנה אלי ונדמה היה שהצלחנו את המשבר שכביכול היה.
אלא שיום למחרת שאלתי אותו אם ניפגשים בסופש אנחנו ניפגשים והוא התחיל להתחמק ( ״נקבע שנתקרב לסופש״) וזה היה שלושה ימים לפני. מאוחר יותר בערב קיבלתי הודעת פרידה. הוא הסביר שזה ממש מבאס אותו אבל הוא לא מרגיש שהדברים הולכים חלק בנינו וזה מאותו ערב. עניתי לו שההרגשה הזו קיימת גם אצלי אבל שכן רציתי לתת לזה הזדמנות נוספת ובכל זאת מכבדת את ההחלטה שלו ושישמר על עצמו.
פעם ראשונה בחיי שאני לא מסוגלת לשחרר באמת
הרגשת פיספוס הזו מנקרת לי בראש.
היה לנו טוב, נהנו ביחד ובגלל משהו שגם הוא נפתר אתה זורק הכל? דקה לפני עוד הוא היה שם בשיא שלו.
למה אתם ממהרים לזרוק דברים לפני שהבנתם עד הסוף ונתתם הזדמנות לראות מה קורה. הבוקס הזה בבטן כואב לי עוד מאז. אני לא מדברת איתו כמובן, אבל לא יכולה לקבל שהחיבור הזה היה רק בראש שלי.
מאז הוא צופה לי כל הזמן בסטורי שלי בפייסבוק, אבל צופה שקט. האם ואיך יש דרך להטות את הדברים כך שנוכל להיפגש ולתת הזדמנות לשנינו?
סליחה על החפירה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025