זה התחיל שהתגייסתי לצבא, בזמן הטירונות קצת לפני שעלינו לישון הרגשתי פתאום סחרחורות וחנק ברגע עד כדי הקאה, רציתי רק לבית, באותו הזמן לא באמת ידעתי שזה התקף חרדה וקיוויתי שזה יעבור.
מאז סיימתי שנתיים בצבא ועוד שנה שאני משוחררת ועדיין זה לא עבר.
לא יצאתי ליותר מידי מקומות מהפחד שזה לא יקרה לי שוב ואני לא ידע מה לעשות, עבר הזמן ולפני חצי שנה החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולהתחיל טיפול פסיכולוגי שעזר במעט.
יש לי חבר מדהים כבר 5 שנים חברות מדהימות ומשפחה נהדרת, אף אחד לא באמת יודע מה עובר עלי אני בקשר תמיד עם כולם אבל עד שזה מגיע ליציאה ואז מתחילים לי המחשבות אם כדאי ללכת או עדיף להישאר בבית ולחסוך את כל הסבל.
לא מזמן לחבר שלי נשבר כבר מהמצב הנוכחי והייתי חייבת לפתוח את כל זה איתו, סיפרתי לו הוא ממש הבין אבל הוא אומר שהוא לא רואה שאני מנסה לשנות את זה ונמאס לו מהמצב, והוא אמר "מי שלא מנסה לא יצליח", האמת שאני מבינה אותו אני גם לא הייתי רוצה לחלוק חיים עם בנאדם שכל מה שמציעים לו אומר לא.
אני במצב שאני לא מצליחה אפילו ללכת אליו לבית, והאמת שגם לי זה כבר נמאס.
כשאנחנו פותחים את הנושא של המצב שלי ואני מרגישה הכי פתוח לידו אני חושבת שהכל אפשרי עד שאני מגיעה לבית וחושבת עם עצמי לפני השינה כמה זה קשה כול דבר אפילו ללכת איתו אליו לבית או לצאת איתו למסעדה.
תמיד הייתי ילדה חברותית ולכולם היה כייף לצאת ולדבר איתי ועכשיו הגעתי למצב שאני לא מסוגלת לצאת לשום מקום שהוא לא בקרבת הבית שלי, עד 10 דק נסיעה ואני כבר מייאושת מהמצב מה עושים? מישהו הצליח לצאת מזה אי פעם? ואם כן אז איך?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025