שלטום, אני חייל בן 19.
התחלתי את שירותי כלוחם בחטיבה קרבית.
לא הסתדרתי שם ולאחר נסיונות ופגישות עם הקבנית כדי לקבל בסיס קל"ב שלא צלחו,
ערקתי פעמיים וישבתי פעמיים בכלא צבאי.
לבסוף העיפו אותי משם והיום אני עושה יומיות בבסיס די קרוב לבית.
השעות שאני עושה בבסיס הן לא רבות.
אך עם זאת אני עדיין חש מועקה כזו שיושבת על הלב.
התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית באזרחות שאבחנה אצלי התקפי חרדה ודיכאון.
יש ימים שאני מגיע מהבסיס ופשוט פורץ בבכי בלי שום סיבה.
רוב הימים כשאני חוזר מהצבא אין לי כוח לראות או לדבר עם אף אחד, פשוט נכנס לחדר שלי, נועל את הדלת ונשאר שם.
לא ראיתי את חברים שלי כמעט שבועיים וכמעט ולא יצאתי מהמיטה חוץ מלבסיס.
הפסיכולוגית הפרטית שלי המליצה על כדורים (ציפרלקס) כדי לטפל בחרדה ובדיכאון.
הייתי בטיפול אצל הקבן ביחידה והוא קבע אותו דבר.
לאחר שסירבתי לטיפול בכדורים, כי האמת שהעניין הזה קצת מפחיד אותי.
הוא אמר שהוא יצטרך לשחרר אותי מהצבא.
אומנם מתחילת השירות שלי רציתי להשתחרר אבל עכשיו כשזה מוגש לי על מגש של כסף מתחילות להיות לי ספקות והרהורים לגבי השחרור.
כאילו, השירות שלי לא קשה מדי.
ההורים שלי אומרים שאני יכול "להחליק" ולסבול עוד שנתיים ולהשתחרר כמו כל חייל רגיל.
אני לא יודע מה לעשות...
לא בטוח אם אני רוצה להשתחרר אך גם חושש כי אם אשאר בצבא המצב שאני שרוי בו לא יעבור. ובכלל לא בעד הטיפול בכדורים שהוצע לי.
איך הייתם ממליצים לפעול?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025