תמיד הייתי אדם יחסית אופטימי,
עברתי דברים קשים ושמרתי על תקווה כלשהי.
ועכשיו ממש קשה לי.
ההורים שלי במצב כלכלי נורא ואין לי לאן לחזור.
אני כבר לא גרה בבית וגרה ליד הלימודים.
אני סטודנטית לתואר שאני לא יודעת אם הוא בכלל יעזור לי כלכלית בעתיד.
ואין לי מושג מה אני רוצה להיות כ״שאהיה גדולה״ למרות שאני כבר גדולה.
אני כבר מתייאשת לגמרי
ומאוד בודד לי
האזור של הלימודים הוא ממש חור במדינה, רחוק מהסביבה ומהאנשים שאני מכירה,
אין לי פה חברים כל כך וגם מי שכן - כולם פה נוסעים בסופשי שבוע הביתה ואני לבד.
קשה לי גם לעשות כל הזמן את הנסיעות האלו שעה לכיוון בשביל לצאת עם חברים, גם מבחינה כלכלית כל סופש כזה של יציאות עולה הרבה כסף.
ובשביל מה? רוב הזמן זה מרגיש לי ריקני
אני רווקה כבר המון זמן למרות שאני יחסית נראת טוב.. וכן התחלתי טיפול פסיכולוגי כלשהו אבל זה לא עוזר.
אני מרגישה אבודה לגמרי וכל כך כועסת על ההורים שלי שהם לא פה בשבילי.
הם עסוקים בשלהם ולא מספיק אכפת להם.. ולאף אחד לא באמת אכפת.
אני מרוסקת נפשית ואני מרגישה שאני לא מצליחה להתמודד עם החיים של הגדולים…
כל כך עצוב לי
אני כל הזמן לבד והנה שבת בצהריים ואני יושבת עם עצמי ובוכה..
אני לא יודעת מה לעשות..
לא טוב לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025