מה לא היה בסדר במערכת היחסים שהתחילה מעולה והתרסקה? אודה להערות/הארות!

שלום לכולם, ב-23.7 הייתי בטיול ופגשתי בין המטיילים דתל"שית בת 34 (אני חילוני) ונוצר בינינו קליק טוב באותו טיול, הייתה כימיה ונכנסנו לקשר רציני (8 דייטים לא כולל טיול ההיכרות הראשוני) עד סיומו על ידה ב-6.9. עד לקראת הסוף היה קשר ממש טוב שכלל שיחות ווצאפ כל יום, כל כמה ימים דיברנו ארוכות בטלפון בערב וכמובן היו מזמוזים, אינטימיות וכו'. אפילו הדייט הרביעי זה היה בעצם טיול של יום וחצי בקמפינג ליד אילת לקראת אמצע אוגוסט בשביל גשם המטאורים שהיה אז. בערב לפני המטאורים עצמם, הצהרנו על אהבתנו אחד לשנייה ובאוהל היא נתנה לי מתנה שהיא קנתה לי ואני השמעתי לה הקלטה של יצירה קלאסית שניגנתי במיוחד בשבילה בהקדשה ומאז היא שמה אותו כצלצול כל פעם שהתקשרתי אליה. היא אמרה מאז שכל פעם "לוקח" לה קצת זמן לענות לי כי אוהבת לשמוע את הביצוע שלי מתנגן בכל פעם שאני מתקשר אליה.

ההתרסקות התחילה כאשר הצעתי לה לבוא למפגש על האש בשבת עם האחים שלי עם בנות הזוג שלהם ובכך להתחיל להכיר אותה למשפחה בהדרגה. יש לציין כי לפני כן היא רצתה ליזום מפגש איתי ועם אחותה (מתוך 4 אחיות) ובן זוגה באיזשהו אירוע של דיסני שהתבטל בסופו של דבר בגלל הנחיות הקורונה והמפגש לא יצא אל הפועל ולכן מכך הרגשתי ביטחון לעשות את הצעד של להכיר אותה למשפחה שלי כמו שהיא ניסתה לעשות.

כשהצעתי לה את האירוע בתחילת הדייט השביעי (25.8), היא מאוד התרגשה ושמחה על כך. ב-29.8 כשדיברתי איתה על שעה לקראת השבת (4.9), היא אמרה שהיא חשבה על זה הרבה בסופ"ש וזה הרגיש לה טיפה מהר והיא רוצה לקחת את זה יותר לאט ומשום מה גם שאלתי אותה איך לדעתה הקצב של המפגשים שלנו (מהטיול בדרום זה נהפך ל-2 דייטים בשבוע שלפני כן זה היה דייט אחד בשבוע). היא רצתה לחזור למתכונת של דייט אחד בשבוע, אמרתי לה שאני לא רוצה שהיא תרגיש לחוצה ואלך לקראתה וכל זה. מאז היא כבר ייחסה פחות חשיבות לדייטים (הלכה יותר למפגשים של משחקי קופסה שיש בעיר וכו').

בדייט האחרון ב-1.9 (אם אפשר עוד לקרוא לזה דייט), לקחתי אותה למתחם שרונה ולפארק "קריית ספר" שבו ישבנו על הדשא משהו כמו 4 ומשהו שעות שניסינו לשוחח על המצב בינינו. בשלב זה היא פתאום שלפה דברים שנכון לאותו רגע היו חסרי שחר כמו:
1. היא טענה שיש בינינו פערים דתיים מבלי ששאלה אותי מה אני חושב בכלל על הדת. רק בגלל שאני חילוני, היא חשבה שלא נסתדר במגורים משותפים וכו'. וזאת מכיוון שהיא סיפרה קודם לכן על זה שהיא רוצה שהבית העתידי שלה יהיה כשר ושהיא תוכל לארח את המשפחה הדתית שלה. אמרתי לה קודם כל שאנחנו רק בתחילת הקשר וגם לא דיברנו עוד מעולם על איך זה יהיה מבחינת הדת ושבחיים לא אמרתי משהו נגד דת או זלזלתי בצורה כזו או אחרת או משהו בסגנון. כמו כן אמרתי לה שלי בתור חילוני אין בעיה עם הדת ועם מה שסיפרה לגבי מה שהיא רצתה בבית העתידי המשותף. היא אמרה שיש היגיון בדבריי.
2. היא טענה שהיא הרגישה לא בטוחה ביום השני של הטיול לאחר שאמרתי לה שאני לא עייף בכדי לנהוג בחזרה למרכז ואז אמרתי לה שאני כן עייף. היא סוג של נעלבה מזה שלא קיבלתי את ההצעה שלה לישון בנקודת עצירה בדימונה על איזשהו דשא ואז להמשיך בנהיגה. אמרתי לה שאין מבחינתי צורך לישון ושאני יכול להמשיך ואני ערני וכל זה וגם לא הרגשתי בנוח לישון על הדשא באמצע הרחוב עם טלפון, ארנק וכל זה בחוץ. אמרתי לה שמן הסתם כמו כל בן אדם אחר שישן לא יותר מ-3 שעות בלילה, מן הסתם שירגיש עייפות ביום שלאחרי אבל מכיוון ששתיתי כמה פחיות קולה (סוג של הקפה שלי) הייתי ערני בכל היום השני בזכות כל הקפאין שצרכתי (שאח"כ הרגשתי יפה את נפילת העייפות יומיים אחר כך וסיפרתי לה על זה). הרי הבטחתי לה שהאחריות היא שלי כנהג ושאחזיר אותה הביתה בחתיכה אחת וגם לפני השבת וקיימתי את זה. היא שאלה אותי אז למה לא חזרנו באותה דרך ישר הביתה אם רציתי להביא אותה לפני שהשבת נכנסת. בראש שלי רציתי להגיד לה "סליחה באמת שרציתי לגוון לנו את הטיול שלא נחזור באותה דרך ושנבלה ביחד" אבל לא אמרתי כי לא רציתי באותו רגע לריב איתה ועוד שהיה לנו טוב עד כה. לא משנה כמה פעמים אמרתי לה שבסופו של דבר הכול היה בסדר ובטוח, היא חזרה לקטע שהיא לא הרגישה בטוחה ולא יכלה להרפות מזה.
3. היא אמרה שהיא החליטה לשמור נגיעה וזו נקודה ששברה אותי מכיוון שאחרי כל מה שהיא ואני עברנו עד לאותו שלב, המילה "נגיעה" בכלל לא נשמעה בכל הזמן שהיא ואני מכירים. ניסיתי להבין ממנה מאיפה זה בא פתאום, היא לא ענתה, הייתה בדממה עד שבשלב מסוים היא הודתה שלא היה שום דבר באמת מאחורי ה"החלטה" הזו של שמירת נגיעה.
אחרי שקמנו מהדשא באמצע הלילה, הגענו לגלידריה (כל הדרך כבר בקושי הסתכלתי עליה תוך כדי הליכה, קנינו גלידה והגענו לספסל, בנקודה זו הייתי כבר שבור ממנה עם כל השליפות שהיו לה. היא ניסתה להפיג את הדממה אבל אמרתי לה שאני כבר "לא שם" ושאני עוד "בדשא" של השיחה קודם לכן. באיזשהו שלב היא התחילה ללטף לי את הזרוע ושהסתכלנו אחד על השנייה, היא התקרבה והתנשקה איתי. מנקודה זו ועד שנפרדנו באותו דייט, המשכנו להתמזמז, להחזיק ידיים בהליכה והיא התנצלה על מה שהיה. כשנפרדתי ממנה באוטו, עוד התנשקנו ואמרה שהיא אוהבת אותי ואז היינו צריכים להיפרד כי בטעות חסמתי מכוניות מאחור שרצו לנסוע ברחוב (זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותה).

מאז הדייט האחרון ועד לשיחת הטלפון האחרונה שהייתה לי איתה ב-5.9, היא יזמה שיחת ווצאפ אחת אחרונה שבה דיברנו כביכול "רגיל" ובסופ"ש לא היה דיבור בכלל חוץ משבת שלום וזה.
בשיחה האחרונה חשבתי שזו תהיה שיחה רגילה וכו' אבל הגענו לדבר עוד פעם מה שהיה בדשא והחזירה מהאוב עוד פעם שליפות והביאה אחת חדשה:
1. היא טענה שאין לי חוסר אמון בה בגלל שאחרי הדייט השביעי בלילה הצעתי לה ללכת לנמל תל אביב בעוד שהיא רצתה מתחם שרונה (אם זכור לי נכון, כנראה את המיקום הספציפי של איפה שישבנו בדייט האחרון). באותו רגע בגלל שלא ממש הכרתי את מתחם שרונה, לא רציתי בסופו של דבר להיראות כמו אחד שלא יודע להוביל דייט ובסופו של דבר להיקלע למצב בו נהיה בחוסר מעש ובחוסר אונים לכן אמרתי שיש יותר מה לעשות את נמל תל אביב (כי אני יודע מה יש שם ומה פתוח שם) מאשר במתחם שרונה. בראש היה לי רעיון בדייט הבא להביא אותה למתחם שרונה כי ראיתי שהיא מאוד רצתה להגיע לשם. אז בדייט הבא התכוננתי עם ידע ומקומות כביכול לראות במתחם (לא שהיה יותר מדי לראות שם מבחינת אטרקציות וכו') והיא נעלבה מזה שהיא הציעה את המקום, אמרתי שאין מה לעשות שם ואם אני מציע את המקום אז יש מה לעשות שם. מפה לשם ניסיתי להבהיר שזה ממש לא היה ממקום של חוסר אמון, הסברתי את מה שכתבתי לעיל והתנצלתי אם היא נפגעה על כך.

בשיחת טלפון האחרונה (ב-5.9) הבנתי שהיא פשוט צוברת "אירועים" שהיו בעבר והיא פשוט שומרת אותם בבטן ולא מציפה אותם כשהם קטנים. היא אמרה שבאופן כללי במערכת יחסים בינינו יש משיכה וחשוב לה שיהיה אמון הדדי והיא לא מרגישה שאני נותן לה אמון.
קודם כל ניסיתי להגיד לה כמה פעמים בשיחה שתקשורת בין בני הזוג זה דבר מאוד חשוב ושאם יש משהו שמפריע לה, שתגיד! שתציף את זה. היא אמרה לי שאין טעם שהיא תתלונן על כל דבר קטן שמפריע לה ואני השבתי שיש טעם ועוד איך כי זה טיבה של מערכת יחסים (וגם כי לא האמנתי שהיא באמת תתלונן על כל דבר קטן כי חשבתי שזו עוד אמירת "הגנה" שלה כמו השליפות שהיו לה קודם לכן). כמו כן היא אמרה שאם מתחילים לנסות "לשפר" או "לתקן" כל דבר שיפריע לה, אזי זה יהיה מבחינתה סוג של ריצוי ממנה כלפיה. אמרתי לה שעל פי עניות דעתי זה ממש לא ריצוי אלא הקשבה לצרכים של הצד השני וניסיון להגיע "לעמק השווה" בין 2 הצדדים בשביל שיהיה אפשרי לשמור על המשך קיום מערכת היחסים.
בנוסף אמרתי לה שברגע שמדברים אחד עם השנייה, אז גם האמון ההדדי (שמאוד חשוב לה וכמובן גם לי) נבנה כמו שצריך וכו'. היא שתקה, שאלתי אותה אם היא מסכימה איתי לגבי זה והיא השיבה "באופן חלקי".
בסופה של השיחה אמרנו שננסה לעשות לפי הדרך הזו של לדבר אחד עם השנייה אם משהו מפריע לאחד משנינו בשביל שנוכל לשפר/לתקן במידה וצריך. אמרתי לה בסוף: "בנימה אופטימית זו, שיהיה לך לילה טוב ואני אוהב אותך". היא לא השיבה חזרה שהיא אוהבת אותי ואמרה פשוט לילה טוב.

ביום האחרון של מערכת היחסים (ב-6.9, ערב ראש השנה) היא שלחה לי ווצאפ פרידה שהיא חשבה שוב על השיחות האחרונות והגיעה למסקנה שהקשר הזה פחות מתאים לה אך חשוב לה להגיד שאין לה משהו אישי נגדי ושפשוט היא חושבת שאנחנו לא מתאימים לקשר ארוך טווח. כמו כן היא ביקשה שאכבד את ההחלטה שלה ולא איצור איתה קשר בשום צורה. אמרה שאני בן אדם עם לב זהב והיא מעריכה את כל מה שעשיתי והקרבתי למענה וכמו כן חשוב לה להגיד שזה לא מובן מאליו הצורה שבה כיבדתי אותה.

אודה להערות/הארות מה לא היה בסדר, פשוט חשוב לי לקבל דעות אובייקטיביות לגבי זה כי מאז הודעת הווצאפ האחרונה, לא רק שאני מתגעגע אליה אני גם חושב "אם הייתי יכול להגיד/לעשות אחרת" וכל זה למרות שככל הנראה לפי הודעת הווצאפ שלה, הקשר נגמר סופית.