היי,
אנחנו נשואים כבר שנה בערך ובתקופה האחרונה אני מרגישה שאמא שלו מרשה לעצמה קצת יותר מדי ומגזימה.
למשל היא שאלה אותי אם אחותי אחיינית חכמה כמו אחיין שלי וכשאמרתי שכן היא שאלה במה אחותי עובדת. אמרתי שהיא מורה והיא עיקמה פרצוף...
והיא אמרה שאחיינית שלי חופרת. וכשאמרתי שהיא בסה"כ ילדה היא ממש התעקשה שהיא ממש ממש חופרת (איזה ילד קטן לא?? זה נורמלי).
היא אומרת שהנכד שלה לא יהיה חופר (כולם חופרים באיזשהו שלב וזה חלק מהגיל ומקבלים את זה, זה כמו להגיד על תינוק שבוכה שהוא מפריע).
היא גם סיפרה על מקרה שקרה לה ואמרה שבטח אם אמא שלי הייתה בסיטואציה הזאת היא הייתה מעירה ואמרתי לה שזה נכון ואז היא עשתה חיקוי של אמא שלי מעירה (יש לה קצת מבטא).
אני לא מוכנה לקבל את העובדה שמישהו אחר, לא משנה מי, ירגיש טוב על חשבון המשפחה שלי, זו בריונות וחוסר ביטחון שלה.
בעלי לא היה נוכח בכל הסיטואציות וגם כשהיה נוכח שתק (לא מאשימה אותו, הוא לא רוצה להיות באמצע).
הבעיה היא שאני רוצה לענות לה ולהגיד שזה לא מתאים אבל לא רוצה שיווצר סכסוך או סיטואציה לא נעימה.
זה יהיה לגיטימי להגיד בצורה נעימה שאני מבקשת שלא תדבר ככה?
אני לא משתפת את בעלי כי הוא יגיד ש"היא בסך הכל צחקה" וזו גם סיטואציה לא נעימה בשבילו.
בבקשה תעזרו לי בהתמודדות הזאת כי אין לי עם מי לדבר והייתי רוצה דעה אובייקטיבית.
זה מאוד מאוד קשה לי כי אני רוצה לשתף את המשפחה שלי שיתנו לי עצה אבל לא רוצה שהם יפגעו כי כבר עכשיו זה שובר לי את הלב :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025