אני בשיא הרצינות אברח מהבית.... מה לעשות?

אין לי כוחות נפשיים להתמודד עם עוד חפירה ארוכה והסברים...
מצב נתון..
עברתי תקופה שנמשכה ארבע שנים של סבל..עברנו דירה מהמקום שהיה הבית שלי, החברים שלי, המשפחה שלי..לצפון..
ואז אחרי תקופה קשה באמת קשה..התחברתי לכולם , מילדה עירוניסטית שהייתי..(עברנו לגור ליד מושב) לילדה שמסכימה לשבת ולחלוב פרות..
הכל היה באמת מושלם.
לצערי החיים שלי לימדו אותי ששום דבר לא מושלם , לא בפנים לפחות..
ולצערי בגלל העבודה של ההורים נאלצנו לחזור שוב למרכז ולעבור דירה שוב.
אני בכיתה ט' ..מי כמוכם יןדע כמה שזה קשה לעשות מעברים אז בטח ובטח שעוד מעברים כאלה חדים וכאלה מתסכלים.
עברתי בכל החיים שלי 11 פעמים בתי ספר...חלקם היו דתיים יותר וחלקם דתיים אבל בצורה ובדרך שונה.
לפני ארבע שנים בגלל שהייתי במצב נפשי נוראי ההורים שלי החליטו להביא אלי כלב ..
כלב קטן וחמוד שגרם לי לחזור לחייך ולהתחיל את החיים שלי..ואז עברנו דירה למרכז
הכלב היה איתי ארבע שנים..
חייבת לציין שהוא לא מחונך בכלל , הוא נושך והוא עצבני מאוד ..אבל כולנו מצליחים להסתדר איתו.
בגלל שעברנו דירה לגור בבניין ולא בשטח פתוח כמו שהוא היה רגיל הוא נהיה יותר אגרסיבי..
ההורים שלי החליטו לשקר לי ולהגיד לי שהם לוקחים אותו לאילוף.
כמובן שהפרידה בשבלי הייתה קשוחה ביותר...אבל הם אמרו לי שהם לוקחים אותו ובשיא הריצנות ביום למחרת כשחזרתי מהבית ספר הוא לא היה שם...הוא לא היה בבית , לא בחדר שלי, לא בשום מקום אחר...הוא הלך.
אני כועסת ופגועה כלכך כי אני בתקופה כלכך מגעילה והוא הדבר היחיד שטוב לי בחיים האלה כאן...וגם אותו הם לקחו לי.
אני כועסת כי הוא היה צריך להיות באילוף ובמקום זה הם שמו אותו בחוות סוסים והוא לא יחזור ממנה בתכלס...התורנית שלהם הייתה להגיד לי , שהוא באילוף והוא יחזור רק עוד ארבעה חודשים..(בזמן הזה אני כיביכול אתגבר עליו ואשכח ממנו).
מה שהם שכחו..זה שאני לא מטומטמת..ושאם הכלב שלי באילוף סביר להניח שאני בתור הבעלים שלו ארצה לדעת מה המצב שלו, איך הוא מתקדם, ומה עובר עליו..
הם טוענים שמטעם ה "אילוף" אני לא יכולה לבוא לבקר אותו בכל הארבעה חודשים...
לא משנה בסופו של דבר הבנתי שהם משקרים לי.
ושהוא לא נשלח לאילוף.
אין דבר כזה שאני לא יכולה להתקשר לבדוק מה שלומו, אולי באמת לא לבקר אותו כי הפרידה של החזור תהיה לו קשה וכמובן שגם לי ...אבל בכל מקרה..
להתקשר? לברר איך הוא...
הוא אוכל, שותה, מסתדר, ישן...מה הוא עושה ואיך הוא.
אצל מי הוא נמצא?
בכל מקרה כעסתי וצעקתי ובגלל שהתחצפתי הם לא מוכנים לתת לי תשובות כי הסיימה השיחה.
אני יודעת שהוא נמצא איפשהו בחווה כולשהית..חוות סוסים ובכלל אין קשר לאילוף שלו.
אני רוצה מחר בבוקר לצאת מהבית ולא לחזור עד שהם לא מחזרים את הכלב שלי ועל הדרך את השפיות שלי.
אני ניסיתי לדבר איתם כלכך הרבה ..אמא שלי בתגובה טענה שאני מתנהגת כמו חולת נפש ואבא שלי...זה כמו לדבר לקיר.
תודה שקראתם אני פשוט לא מפסיקה לבכות כבר שלוש שעות ואני מתוסכלת ברמות