ממש קשה לי להיות עצמי ליד גברים.
אפילו אם יוצא לי באיזה שיעור או משהו לשבת איכשהו ליד בחור, אני יכולה להרגיש שאני נהיית מתוחה יותר.
אם אני צריכה לעבוד איתם, אני מאד עניינית ולא מצליחה להגיע לרמה של ידידות ויחסים אישיים.
ואם אני צריכה משהו, אני מרגישה לעתים שאני מתנהגת בצורה "פתיינית" כזאתי.
היו לי שני בני זוג בקשרים ארוכים, אבל ההיכרות אתם הסתמכה לפחות בהתחלה על המראה שלי ולא על האופי.
כשאני יוצאת לדייטים, אני מדברת וכאלה, אבל בצורה חברית ולא פלירטית או משהו.
בהיכרות סתמית כשאני מצליחה למשוך שיחה זה בדר"כ כשאני שיכורה.
ואני הרבה פחות מתביישת מהם כשאני יודעת שהם תפוסים/גיי ואין סיכוי שיקרה משהו. גם אם הם מבוגרים למדי זה בסדר.
לעומת זאת עם בנות אין לי כלל את הבעיה הזאת.
מה זה צריך להיות? אני מרגישה כבר מבוגרת מדי בשביל בעיות כאלה, ואני מאד מפחדת שזה יתקע אותי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025