קיבלתי פטור מהצבא. האם זה באמת מוצדק?

שלום אני בת 17 בכיתה יב וממש לאחרונה קיבלתי פטור על פרופיל 21 נפשי מהצבא ואני מתכננת לעשות לפחות שנה של שירות לאומי.
הסיבה למה קיבלתי אותו זה כי היו לי מכתבי המלצה גם מהפסיכולוגית וגם מהפסיכיאטר שלי על לא להתגייס, והסיבה לכך היא שאחרי שאחותי התגייסה והשתחררה אחרי חצי שנה עקב בעיות נפשיות(היא ירדה חמישה קילו במהלך הזמן הזה ונהיו לה נדודי שאף פעם לא היו לה), אמא שלי החליטה שלהתגייס יעשה לי נזק בלתי הפיך שצריך למנוע אותו.
אני אצל פסיכולוגים הרבה מאוד שנים, זה התחיל בגלל שההורים שלי גרושים והמשיך בגלל שעשיתי הרבה מאוד היסטריות בתור ילדה מתוך פחד להיכנס לגיל ההתבגרות. בכיתה ח גם התחיל לי OCD, שמתבטא רק בחלק של מחשבות אובססיביות ולא בטקסים. לאחר מכן התחלתי לקחת כדורים (פריזמה) ואחרי כמה זמן חזרתי לעצמי והמחשבות כבר לא הטרידו כמו שהן הטרידו קודם, כשזה היה מהבוקר עד הלילה ולמרות שכן הצלחתי לעשות דברים אחרים וגם להישאר תלמידה מצטיינת, לא היה זמן שזה הניח לי. בכיתה י, ממש לפני תחילת הקורונה, הגיע עליי עוד תקופה קשה כתוצאה מגורם חיצוני שגרם לי לחזור למחשבות כל הזמן(בשנתיים בין כיתה ח לי היו תקופות יותר קשות ופחות, אבל רוב הזמן היה די סביר) וגם אחרי שהחלטתי שבא לי להפחית את המינון, מה שלא עבד, ומאז לא הורדתי אותו, אבל חזרתי למצב שרוב הזמן בסדר ויש תקופות יותר קשות ופחות, אבל סה״כ בסדר.
בנוסף לכך יש לי גם בעיות שינה, שמתבטאות בקשיי הירדמות ולפעמים גם יקיצות, שגם להן יש תקופות קשות ופחות.
אחת הסיבות למה אני חושבת שהבעיות שלי לא מוצדקות מספיק כדי להשתמט היא שאני די הרבה זמן בתקופה יחסית טובה ושאולי הצבא לא היה עד כדי כך מזיק אם עדיין הייתי מטופלת. כן יש את העניין של שעות שינה מועטות אבל גם כשאני לא ישנה כל כך הרבה(כי מאז ומתמיד קשה לי להירדם), אני די מתפקדת.
עוד סיבה היא שחברה שלי שיש לה OCD הרבה יותר חמור משלי, שכולל גם טקסים, מאוד מאוד רוצה להתגייס וגם הצליחה להשיג פרופיל 64, ומרגיש לי שזה לא בסדר שאני עם בעיות הרבה פחות חמורות משלה לא מתגייסת והיא כן.
עוד סיבה לכך היא שלמרות שאני גרה בצפון מרכז תל אביב(אזור מאוד שמאלני) כמעט כל השכבה שלי מתגייסת למיטב ידיעתי, וזה מאוד קשה לשמוע על איך כולם הולכים למיונים לתפקיד מגניב כזה או אחר, כשאני אפילו לא מתגייסת. תמיד הייתי די ביישנית וקשה לי בסיטואציות חברתיות, כי אני מרגישה תמיד שונה ונחותה מכולם, ועכשיו הצבא רק מוסיף לזה וקורה לי שאני בוכה לפעמים במשך שעות בגלל מחשבית על התגובות שאני אקבל מאנשים סביבי על כך(מה שכבר התחיל), ולא משנה כמה אני אומרת לעצמי שהכל בסדר, כל פעם שאני מקבלת תגובה כזאת ושואלים אותי למה אני לא מתגייסת ואני מסבירה, אני מרגישה רע ושהסיבות שלי לא באמת מוצדקות, מה שגם הם לפעמים אומרים, כי אני כבר הרבה זמן במצב טוב.
חשבתי גם על להתנדב לצבא, אבל אני יודעת שזה יקח הרבה זמן כי הקבא שלי מאוד נמוך בגלל שבצו הראשון אמרתי שאני לא מעוניינת להתגייס, ואם לאמר את האמת אני מעוניינת להיות גג בת 20 כשאני אתחיל ללמוד ואני לא מעוניינת לבזבז על זה זמן.
אני מרגישה שאני מפסידה הרבה, שאני לא אכיר חברים כמו כולם, שהחברים שעכשיו יש לי אחרי שהייתי די בודדה הרבה שנים גם יתרחקו ממני או אני מהם כי לא נחווה חוויות דומות, ושבכללי אני מפספסת את כל החוויה של הצבא, כולל כל הדברים הממש חרא שאני מודעת לגמרי שקיימים זה. אני יודעת שהצבא כן יכול היה לפגוע בי אבל יכול להיות שהסיבות שלי לא מאוד שונות מאנשים שסתם בוחרים להשתמט(שאישית בכלל אין לי בעייה עם זה אם הם מרגישים שלמים לגבי זה ולא אכפת להם מהתגובות של החברה-הבעייה שאני לא) ושהמצב שלי לא שונה מהרבה שכן מתגייסים.
אז כן, מה שאני מבקשת אחרי הפירוט המאוד ארוך הזה זה אישור שאולי מישהו חוץ מאמא שלי והפסיכולוגית שלי חושבים שהסיבות שלי לא להתגייס מוצדקות. האם מישהו כן חושב כך?
תודה רבה לכל מי שיעזור ויקרא הרוב(לא את הכל זה מאוד קשה ואני לא מצפה את זה מכולם:)