יש לי אמא רעה, קשה לי, תתמכו. איך להתמודד?

זה ממש מגילה סליחה.
אז ככה אמא שלי לא אוהבת, לא תומכת, לא אכפתית, רעה, מעצבנת, מציקה, ועוד.
קצת בפירוט על איך ולמה...
מאז שאני קטנה חובתי זה לעזור לה, להתנהג יפה, ציונים טובים, וילדה טובה.
עכשיו תמיד הייתי הכבשה השחורה בבית, יש לי שני אחים ואחות. אח גדול אני אחות קטנה ואח קטן.
עוד לפני שעליתי ליסודי תמיד אמא שלחה אותי לישון ראשונה, וכל האחים שלי עלו למיטה מתי שהם רצו, כמובן שהם היו תמיד בטלפון או במחשב ולי היה אסור. טוב אפשר היה לסבול את זה אז. ממשיכים בוקר טוב גן בית ספר שנים ראשונות אמא מכריחה אותי לעזור לה לנקות, טוב אני עוזרת מסיימת עכשיו קחי את אחיך לשחק למטה, מאז כיתה א אימוש זאת שסחבה אותי בבטן נורא רעה בהקשר למה שקשור ללימודים שלי, כיתה א ב ילדים רק מבינים את המסגרת, ואני לא אהבתי אותה, הייתי צריכה להיות בבית הספר עם החברות שלי מהגן, ואמא שלי שלחה אותי לבית ספר אחר. מכיתה ג עד עכשיו אני תלמידה מעולה מהטופ של הטופ. ומכיתה ג אין יותר לריב איתי בגלל הלימודים אז התחילה להעיר לי על ההתארגנות בבוקר, ועכשיו גם השתדרג לי התפקיד תכיני לך ולאחים שלך אוכל, ותסדרי את הכל המיטות בבוקר, לא כל אחד את שלו אני צריכה לסדר את הכל לפני שאני הולכת לבית הספר, עכשיו יש לי אבא והוא לא היה הרבה בבית אבל בסוף שבוע הוא תמיד היה לוקח אותנו לקולנוע לים לבריכה, מהצד שלו היה לי ילדות ממש נפלא. והוא תמיד אמר לאמא שלי שאני לא מסדרת את הבית ואני לא עולה למיטה ראשונה ועוד, והמילה שלו כן הייתה חזקה אבל, אמא יותר בבית לכן זה לא עבד. הגעתי למצב שבכיתה ג אני לא נפגשת עם חברות מחוץ לבית אחרי בית ספר, ולא הבאתי חברות הבייתה אף פעם, אסור לי לישון אצל חברות, ואפילו לא אצל סבא וסבתא, אני אקצר את הסיפור אני הייתי צריכה לחזור מבית הספר ולנקות ולסדר עם אמא חצי אני וחצי היא, אני עושה מיליון פעם עד שיוצא נקי, במידה והיא הייתה חוזרת והבית לא מסודר הייתי מקבלת מקום, כל יום חמישי לשטוף, כל יום שישי לנקות לבד את הבית, נקי ונוצץ כדי שהיא תביא את הקניות אני אחזיר את הכל לאיפה שצריך ואז היא תתחיל לבשל, ובתוך ילדה קטנה אמצע יסודי שמצפים ממנה לעשות כמעט הכל, לא אהבתי את זה, אני בתור ילדה רציתי לראות טלוויזיה לשחק בטלפון להיפגש עם חברות ולא. תנקי. אז הייתי מנקה ואז רואה קצת טלוויזיה ואז נגיד והיא הייתה חוזרת הייתי חוטפת מכות כי אני לא עושה או שזה לא נקי מספיק, היא גם הייתה מקללת אותי ומענישה אותי, הגעתי למצב שאני משקרת לה שעשיתי חחח ואז הייתי מקבלת מכות, בתור ילדה אייי קשה לי להיזכר בזה.
וגם לא היה לי חוגים או פעילויות או כישרון, לא ניסו לפתח אותי בכלל, אמא לא ניסתה, אבא רק שאל. הנה גדלתי עוד קצת ועכשיו אני מנקה הכל לבד כיתה ו, מסדרת את כל הבית שוטפת לבד את הריצפה וזה היה לוקח לי כל היום, כל יום נגיד אחד וחצי אני מסיימת בית ספר בשבע מסיימת לנקות, ולא כי הבית ענקי, זה רק בגלל שאני לא רציתי לנקות. כל הזמן אמא שלי עקצה אותי הענישה אותי קיללה אותי, אבל כאילו זה מאוזן כזה פעם רעה ואז רגע קחי קצת טוב ואז אל תעופי על עצמך קבלי עוד הפעם רוע, אז בכיתי מלא בגללה היא הייתה מכה מקללת לא נחמדה, הייתי מסדרת אפילו לה את החדר, היא הייתה צוחקת עליי, טוב סליחה זה ארוך מידי נקפוץ לרגעים אילו עד עצם היום הזה אני מנקה מוסדרת לבדי אחריי בית ספר ככה שלוש שעות שלוש וחצי במקרה הטוב אני מבשלת כמעט כל יום במקום אמא שלי , אני כיתה יא ומכיתה ח הממוצע הכללי של התעודה שלי הוא 91, עד היום כשאמא שלי רואה אותי היא חייבת להעיר לי לתחקר אותי, אני עדיין הולכת לישון ראשונה, לא אכפת לה ממני דוג- נשבר לי הטלפון ולמשך 4 חודשים היא השאירה אותי בלי, לא תיקנה או קנתה, היא לא מרשה לי לעבוד, יש לי חברות רק בבית הספר, אני לא נפגשת ולא מדברת עם אף אחד אחרי הבית ספר, אם היא בבית אז אני פשוט אסירה, אני לא יכולה להיות בטלפון כי פשוט לא, אני לא אדליק את הטלוויזיה, אני פשוט מנסה ללמוד ואם עבר כמה שעות והיא עדיין בבית ולא בעבודה אני יכולה פשוט לשבת לידה, אין לי על מה לדבר איתה בכלל אולי רק עליה, על מה שמעניין אותה, בחיים אני לא אבקש ממנה כסף, אני שונאת אותה, תמיד כשהיא קונה בגדים אחותי תקבל ערמה ואני רק מכנס וחולצה, בכיתי מלא בגללה כל יום בא לי לברוח ממנה ומהבית הזה, לפני שנה וחצי היא העיפה לי בקבוק לפנים ממרחק של מטר והפקק של הבקבוק פגע לי באף ופשוט היה לי אף קרנף במשך שבוע, היא אפילו לא ביקשה סליחה, תמיד היא תעיר לי על מה אני אוכלת, גם כשיש לי מבחן עוד יום יומיים אני קודם אנקה אבשל ואז אתכונן למבחן וחבר לי שאני אכשל, אני פשוט שונאת אותה בכיתי בגללה כל כך הרבה פעמים , נפגעתי נפשית זה בטוחה, אני כל הזמן רוצה להכאיב לעצמי, אני מדמיינת את עצמי שורפת את היד על הגז, אני אדישה קשות , כמובן שיש גם טוב לא תמיד רק רע, אבל יש יותר רע מאשר טוב וזה יותר מידי קשה לי.