יוצא לדייטים ונמצא על סף ייאוש מנשים ישראליות

אז חזרתי לפני חודשיים לעולם ההיכרויות אחרי קשר של שנה שהסתיים (גם אותה הכרתי באתרי היכרויות), לצערי ולמזלי הספקתי כבר לשכוח את כל התחושות השליליות שהיו לי מדייטינג לפני שהכרתי את האקסית שלי, ולצערי הדייטים שהיו לי בחודשיים האחרונים הזכירו לי היטב עד כמה עולם ההיכרויות הוא אכזרי ונוראי. על פניו, לא ברור לי כלל מדוע כל כך קשה לי להכיר נשים, שכן אני אדם אינטלגנטי, רב כשרונות, תחומי עניין, ללא נטיה לביישנות יתר, וכן, גם יש לי חוש הומור עדין.

לצערי אין לי קשרים חברתיים ענפים, ולכן האופציה להכיר דרך מכרים, חברים, ידידים כמעט ולא קיימת אצלי, ובנוסף אני גם עצמאי כך שלהכיר דרך העבודה גם כן חסר סיכוי כמעט.

בלית ברירה אני פונה לאתרי היכרויות, מהם יצאתי ל-4 דייטים בחודשיים האחרונים.
אני תמיד עושה מאמצעים רבים ומשתדל להשקיע בדייטים, לנסוע אל האישה ולהסיע אותה מביתה, לבחור אתרים יפים ויוקרתיים לנהל בהם את הפגישה, וכמובן שאני תמיד משלם בדייטים הראשונים. אך לצערי רוב הנשים אותן הכרתי דרך אתרי היכרויות הן: דכאוניות, חסרות אופק תעסוקתי, חסרות תחומי עניין או תחביבים, חסרות אמצעים כלכליים, גרות אצל ההורים (כשהן בנות 30+), ולא אינטלגנטיות במיוחד.

אני הייתי מוכן לתת צ'אנס לרוב הנשים איתן יצאתי, אך מתוך הארבע, שתיים לא היו מעוניינות להפגש לעוד דייט, עם אחת הגעתי לדייט שני ואז היא החליטה שלא מתאים לה, ועם אחת יצאתי ל-5 דייטים ואז היא הבינה שאני מגדל חתולים ונעלמה כי היא אלרגית לחתולים, כאילו שלא ניתן לפתור בעיה כל כך פעוטה אם ממש רוצים.

אחרי חודשיים של דייטינג, אני מרגיש שאני על סף ייאוש. רמת הסינון היא כל כך גבוהה, גם כשאני מראש לא מכוון אל נשים צעירות במיוחד או בעלות מראה אטרקטיבי במיוחד, איתן אני יודע שאין לי שום סיכוי באתרים האלו.

אולי אתרי היכרויות מתאימים רק לגברים שנראים כמו כוכבי קולנוע, ולגברים עם מראה ממוצע כמוני, סיכוי נמוך עד אפסי להכיר שם אישה איכותית. אולי השפע המדומה שנשים חוות באתרי היכרויות מוציא אותן מדעתן, וגורם להן לפסול על כל פרט שולי וחסר חשיבות אמיתית.

עשיתי ניסוי ובדקתי כמה נשים שיצאתי איתן בעבר נמצאות כרגע בזוגיות או התחתנו, התשובה היא אפס.

הגעתי כבר למצב שאני חושב כבר לרדת מהארץ, כי אני מרגיש שבארץ אין לי שום סיכוי להכיר אישה שבאמת תתאים לי ואני אתאים לה.