הבן זוג שלי יותר מסודר ממני כלכלית ואני לא מרגישה בנוח עם זה, יש זוג שצלח את זה?

הבן זוג שלי הרבה יותר מסודר ממני כלכלית ובחיים, מרגישה רע שהוא איתי בכלל

היי, אני בזוגיות שנה פלוס שהולכת למקום מאוד רציני. שנינו מאושרים עד הגג, מתאימים, מאוהבים, ובהשוואה למערכות יחסים קודמות אנחנו מבינים שמעולם לא אהבנו, וכנראה מעולם לא נאהבנו.
אנחנו כבר מדברים על לגור יחד, ופתאום כל העובדות נותנות לי סטירות לפנים.

הוא יחסית מסודר בהשוואה אליי, הוא אחרי תואר, עובד בעבודה יציבה שממנה הוא כנראה יתפתח, מרוויח 12 פלוס, חסך סביבות ה100 אלף, רכב, וכו,

ואני, בלי שקל על התחת (לא במינוס אבל אין שום חסכון.) משלימה בגרויות מאפס (חרדית לשעבר)
עובדת בעבודה שתתאים לי ללימודים אז מרוויחה סביבות ה5, אין רישיון או רכב, ומין הסתם לא תואר או קריירה.
כשאסיים עם הבגרויות ואהיה בתואר כל ההוצאות כמעט יהיו עליו, כמובן שאני אעבוד ואתן כל מה שיש לי אבל הוא מהמרכז והעבודה שלו במרכז והמחירים שם מטורפים, אם זה היה תלוי בי היינו עוברים לדרום אבל אני לא אהרוס לו את הקריירה - ויצא מצב שנתח גדול מהמשכורת שלו ילך על הוצאות.

בנוגע לבית - הוא חוסך לבית, כבר סגרתי איתו ועם עצמי שבמידה שנתחתן נחתום על הסכם ממון מקיף - לא רוצה שקל. בחיים לא ביקשתי שקל מאף אחד, בחיים לא עזרו לי, מגיל צעיר מאוד הייתי עושה ביבייסיטר עד השעות הקטנות של הלילה ומקבלת כמה שקלים כדי לקנות לי איפור גומיות קרמים ובעצם כל דבר שמעבר לאוכל. ההורים שלי נידו אותי מגיל 14 כשהתחלתי לצאת מהדת, ולא שילמו עלי שום דבר. אפילו נעליים ובגדים לבית ספר וציוד קניתי לעצמי. תמיד עבדתי, תמיד הייתי מסודרת, מעולם לא חסכתי כי טיפלתי בעצמי (טיפול פסיכולןגי ועוד) בשל מצב נפשי לא קל, מצב מנטלי, וגהינום שעברתי… פשוט מתביישת שכל מה שיהיה לנו יהיה בזכותו, ושלו, ונחרדת מהמחשבה שאני אהיה כל כך תלויה במישהו אחר, ושאולי הוא מתישהו יראה את זה ככה ויימאס לו ממני.

הוא היה עם בנות מהעולם שלו. הוא סבל. הוא לא נאהב ולא אהב. כולם אומרים כמה הוא פורח מאז שבאתי, אני עוזרת לו בכל כך הרבה תחומים, עוזרת לו להתקדם ולהלחם ולדעת מה הוא שווה. אני טובה לו. אני מרעיפה עליו אהבה ונתינה ואוזן קשבת ותמיכה ואני החברה הכי טובה שלו. אבל הוא במקום גבוהה ואני לא. האם כל זה מספיק? האם יש זוגות כאלה שצלחו?