קצת ארוך, אבל זה שוב חזר אלי.
תמיד הייתי ילדה כזאת שפחות מתעניינת בדברים של בנות, חברים שלי לרוב היו בנים עד היום, המשפחה הייתה שואלת אם אני יוצאת לטייל עם חברות ותמיד הייתי אומרת שאין לי.. זה כאב, כי ידעתי שהם מצפים ממני להיות נשית, אמא שלי תמיד רצתה שאלבש חצאיות ותמיד אמרה שיום אחד גם אתחיל להשתמש באיפור אבל הינה אני בת 18 וזה עדיין לא מעניין אותי.
היא התחילה בשנים האחרונות להסתובב עם יותר נשים מהעבודה שלה והן בטח גם מספרות לה על הבנות שלה שמתלבשות ממש כזה מוחצן ויוצאות למסיבות ואני לא יכולה שלא לדמיין מה עובר לה בראש כשהיא שומעת את זה, אני רק חושבת כמה היא מאוכזבת שאין לה בת כזו.
אני באה מבית רוסי מאוד כבול, אבא שלי מעולם לא יצא עם חברים וגם אמא שלי עד הכמה שנים האלה, גדלתי עם הרבה נימוסים וחוקים, בעיקר חינוך שהפך אותי לסגורה בחדר. עם כל ההפתחות של אמא שלי לחברה הישראלית אני מרגישה שהציפיות ממני גדלות וזה רק מוריד מהביטחון העצמי שאין לי.
אני לא יודעת איך להפרד מהמחשבה שאמא שלי מאוכזבת ממני, אני לא הבת שהיא רצתה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025