שלום, אני צריך עזרה אמיתית ממכם.
אני מרגיש את עצמי הכבשה השחורה של הבית, זה שכולם יוצאים נגדו. כולם פה אחד, העיקר יש את מי להאשים או להוציא את התסכול עליו. מאוד קשה לי!! אני כבר לא יודע אם אני שייך למשפחה הזאת או לא. משפחה אמורה להיות תומכת דוחפת קדימה מכילה ואני מרגיש בדיוק את ההפך. אני מפחד ומשתדל כמעט ולא לספר להם על הצלחה ושמחה כי אני מרגיש מהם קנאה למרות שאני הכי מוצלח במשפחה מבחינה כספית- יותר מהבכור האהוב, אני חושש לספר להם על עצב כי מרגיש שהם מנצלים את זה ואפילו דורכים לי על הפצע במקום שיעמדו לצדי. מה כבר ביקשתי ריבונו של עולם??? חום ואהבה??? אני לא צריך כלום ושום ודבר חוץ מזה, אבל לא מבקשים את זה, וזה עושה אותי ממש טמבל לומר את זה!!
זה הורג אותי, אמא רבה אתי ואני רואה אותה ממשיכה אחר כך לצחוק עם האחים שלי כאילו אני לא קיים בזמן שאני נכנס לתוהו ובוהו ומרגיש עצב דחיה בדידות שאין לתאר. כל פעם שזה קורה אני אומר זה אמא וזה משפחה ואין מה לעשות, וחוזר לדבר איתם, אבל הפעם אני מרגיש שאני צריך לדרוך על הרגשות שלי לתקופה לא מבוטלת לשים גבולות מאוד חדים ולצאת לחופשה ארוכה מבלי להודיע שהם ירגישו בחסרוני ושאם אם ממשיכים לחיות רגיל בלעדיי אז פי כמה וכמה אני אפילו יכול לטייל בעולם בזמן הזה.
אני מרגיש שהעולם הזה אכזר לאנשים בעלי לב טהור, ואולי הבעיה בי שהיא שאני מוריד מעצמי הרבה מול אנשים שאני אוהב והופך להיות טיפוס מרצה ומאבד מהביטחון שלי ויותר עובד עם רגשות לידם.
בבקשה עצות!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025