התחילה לדבר עם מישהו חדש ומרגיש מרוסק שכזה מהר שכחה אותי, מה לעשות?

אז אני בן 26 אחרי זוגיות ראשונה (אני דתי ולכן זה לא קרה עד היום) הכרתי מישהי בלימודים התכתבנו היה חיבור לא נורמלי אבל היא באה גם כן מבית דתי (ובוכרי, מה שאומר הורים קשים בכל הנוגע לבני זוג) היא בהתחלה רצתה לראות איך ילך בנינו לפני שנלך להורים שלה, פינקתי אותה אהבתי אותה הלב שלי עדיין יוצא אליה אין משהו כזה מושלם בכל העולם והייתה לנו זוגיות מדהימה אחרי חצי שנה היא התחילה לגשש אצל ההורים שלה היא לא סיפרה שיצאנו רק סיפרה שאנחנו רוצים לצאת ומה דעתם, באתי אליהם לבית הם התרשמו ממני לטובה אבל אמרו לה שהם לא מוכנים בגלל שהם חושבים שהיא יכולה להשיג יותר טוב, היא בכתה התחננה וניסינו לעשות הכל אבל הם היו בלא שלהם, בכל ליבי אני רק רוצה ורציתי שיהיה לה טוב אבל באמת שרציתי שהיא תגיד אני באה איתך ואני רוצה להיות איתך כי הרגשתי שהיה לנו משהו מיוחד..
אחרי הלא הזה המשכנו לצאת אמרתי לעצמי ולה שאנחנו נצליח לשכנע אותם בסוף, כל הזמן רציתי שהיא תעשה משהו מעבר ללדבר שתתאמץ טיפה אבל זה לא קרה כל פעם שהם היו מרימים את הקול עליה היא הייתה מתקפלת, עד שהם איימו עליה שהם יעיפו אותה מהבית וחשבו שאני גורר אותה אחרי ואני כל הזמן הזה רק שומר עליה ואוהב.. באמת אוהב מכל הלב...
בקיצור אחרי שהם איימו עליה היא החליטה שזהו וצריך לפרק את החבילה, זה היה או אני או הם והיא בחרה בהם וזה מובן לי זו בחירה לא קלה לבחורה, אחרי הפרידה שקרתה לפני 4 שבועות היא המשיכה לכתוב לי מידי פעם אפילו יצאה איתי ובגלל שאני אוהב אותה כל כך רציתי רק להיות איתה עוד קצת, בשלב מסויים היא באה לבית שלי והיינו כמה שעות טובות יחד בחדר שוב כמו בימים של פעם.. בכל התקופה הזו (שבועיים אחרי הפרידה) היא זו שיזמה את המפגשים והשיחות ( קשה לי, תבוא להביא לי חיבוק וכו) ואז אחרי שבועיים כאלו שאני נקרע בין פרידה לבין מה שזה לא יהיה, שאני מרגיש רצוי.. פתאום משום מקום הכל נעלם היא לא כותבת לא מדברת וגם כשאני כתבתי לה אני מתגעגע אני צריך אותך רגע היא כתבה לי בחזרה אני לא יכולה להיות שם בשבילך סורי, כאילו מה יומיים לפני באת אליי לבית פתאום את לא מתייחסת לקיום שלי?
ואז הגיע המשבר הגדול גיליתי שהיא פשוט מדברת עם בחור חדש שגם אותו ההורים שלה לא מסכימים לה אבל היא שכחה אותי שכחה את כל מה שהיה לנו שכחה את כל מה שעברנו יחד ופשוט שמה עלי פס, פתאום אני מגלה שהיא לא מעריכה אותי בכלל, כשאני נשבר אז אני חלש ולא יודע לשחרר אבל זה שהיא נותנת את הלב שלה בכזו מהירות לגבר אחר ואומרת לי דברים קשים כשהתקשרתי באחד הרגעים של המשבר שהיו לי כמו דברים שהוא עושה יותר טוב ממני וכאלו ואז אני אומר לעצמי "מה התאהבת בכזה אדם רע?" לא יכול להיות וזה אוכל אותי ומתסכל אותי ואני מוצא את עצמי בוכה המון אולי נפרדנו לפני 4 שבועות אבל זה תכלס התחיל לפני שבועיים כי היא עוד הייתה באה אלי והיא פשוט מצאה תחליף
אני מרגיש כזה קטן הבטחון עצמי שלי בריצפה אני לא מצליח להרים את עצמי לא מצליח לאכול, אני מצטער שהתקשרתי מצטער שיצאתי פתט, זה מה שאהבה גורמת לי אני מתמסר מידי.
מה לעשות ? איך לצאת מיזה? פעם הבאה בקשר הבא, לא להיות מי שאני? לא להיות כזה רגיש ומתחשב? אני באמת לא יודע.. אולי אם הייתי שם עליה פס אפילו שהלב שלי יוצא אליה הכל היה אחרת... אני אבוד
אם הגעתם עד לפה אז תודה לכם ואם לא אז לפחות פרקתי לעצמי זה יום ראשון שלי פה באתר ואני לא יודע איך דברים עובדים פה.
3\>