אחרי העליה במחירי התחבורה הציבורת, אולי זה זמן טוב בשבילי לעבור לרכב פרטי?

על עצמי: מגיע ממשפה של עולים (מזמן לא חדשים). הורגלתי לחיות בחיסכון ועוני (תודה לך ברה"מ). גם כיום אני לא עשיר (נטו נכנס לי 6.5 לחודש), נוסע קבוע בתחבורה ציבורית.

שבוע הבא נכנסת רפורמה שמעלה באופן דרסטי את מחירי התחבורה הציבורית.
קוראים לזה "דרך שווה" והמשמעות של הצעד (אם מתעלמים מכל הקישוטים) היא שמחיר של "חופשי חודשי" עולה ל-255 שקלים בכל הארץ, חוץ מאיזורים מסומים עם צפיפות אוכלוסין נמוכה יחסית (הנגב, הגליל הצפוני, הגולן, איו"ש).
כל איזור חיפה-קריות, עכו-ירכא, גוש דן, וסביבת ירושלים: כולם אותו מחיר, 255 שקלים.
על פניו נשמע הוזלה כי זה חופשי ארצי, אבל עבור מרבית הנוסעים אין שימוש לכרטיס חופשי-חודשי-ארצי בכל מקרה. והמחיר לא כולל רכבת.
והם גם מבטלים כרטיסיות (כל ה"גמיש 7" ו"גמיש 30") וגם מבטלים את ההנחה של 25% עבור ערך צבור.
וגם מרבית הנסיעות הקצרות עלו במחיר. נסיעה בודדת של 5 שקלים, תעלה עכשיו 5.5 שקלים. ונסיעה חופשי-יומי מחיפה לתל אביב היתה 39 ועלתה ל-42.
בקיצור עליות של 25-70% במחירי נסיעה.

אני יודע שזה עדיין יוצא זול פי 10 מהחזקת רכב פרטי. זה ברור. אבל התחשב באיכות התחבורה, ובעליה חדה במחירים שמוצגת כ"מהפיכה": אולי הגיע הזמן להתקדם לרכב משלי?

יש לי רישיון נהיגה, אבל אין לי רכב. חשבתי אולי זה בדיוק ה"סימן" שחיכיתי לו.
אני לא יודע כמה עולה רכב פר חודש, סביר להניח שלפחות איזה 1000-2000 שקלים. חבל על הכסף.
אבל מצד שני, הוא נמצא לך מול הבית ומגיע בדיוק מול היעד. ולא צריך לחכות לאוטובוס שלא יגיע. ואין צורך להידחף בעמידה מול אנשים מזיעים בשעות העומס. ואפשר להשתמש בו גם ביום חופש.

אולי באמת המהפכה משמעותה היא שאני צריך להתקדם לרכב פרטי?