איך להתמודד עם קושי בלסמוך על אנשים חדשים? יכול להיות שיש לי חרדה חברתית?

שלום,
בזמן האחרון אני חווה קשיים חברתיים ואני חושבת שזה כי אני רגישה מאוד ונפגעתי בעבר מאנשים שמאוד פגעו באמון שלי וזה כל הזמן יושב עלי.

אני לא ביישנית ואפילו מאוד דברנית אבל בכל מה שקשור לקשרים קרובים אין לי הרבה וזה חסר לי, ברמה היומיומית. יש לי חברה טובה אבל היא גרה רחוק ואנחנו נפגשות אחת לכמה זמן, חברה אחרת מהעבודה שגדולה ממני בהרבה ונשואה עם ילדים וזהו.

אני גם מרגישה שקשה לי עם סמולטוקים ושיחות יומיומיות כי אני מאוד מחפשת עומק ואולי זה גם מצמצם את האפשרויות שלי. יחד עם זאת על אף שאני עוברת תקופה מאתגרת בה אני מתמודדת עם חרדות וחולשה פיזית ונפשית והתפתחות אישית מאוד מעסיקה אותי חסרה לי לפעמים גם הקלילות.

אני מכירה כל מיני קבוצות פייסבוק שמפגישות אנשים
וארגנתי בעבר גם בעצמי מפגשים חברתיים וקצת ארוחות אבל בזמן האחרון אני מרגישה שקצת עייפתי מזה כי אני לא באמת רוצה להכיר אנשים חדשים כל הזמן אלא למצוא איזה קומץ מצומצם של אנשים שאוכל לערוך איתם ארוחות שישי מדי פעם או לצאת להופעה טובה או טיול.

הבעיה שאני לא בטוחה כבר שאני יודעת איך עושים את זה? קל לי בהיכרויות בסיסיות והתחלות קשרים אבל בלקדם קשרים חברתיים אני קצת נתקעת ולפעמים גם משתבללת ממבוכה כשאני חווה יום רגיש במיוחד כמו היום שפגשתי חברה שאני מכירה מאחד המפגשים האלה שכל פעם שאנחנו נפגשות אנחנו פותחות בשיחת נפש מעמיקה כי גם היא כמוני מאוד רגישה.

היא אמרה לי שלום ולקח לי זמן להתייחס אליה כי הייתי קצת טרודה וזה קורה לי לפעמים אבל בסוף קשקשנו קצת ואז היא דיברה עם מישהו אחר שאני קצת מכירה כי היה בארוחה שארגנתי פעם ורציתי להישאר ולדבר איתם גם אבל משהו חסם אותי כי חששתי שאני נדחפת להם אז פשוט הלכתי משם.

אני חושבת שמשהו בלב שלי נסגר, חוויתי פגיעות אמון שערערו אותי קצת וזה יצר איזה פער בין הרצון שלי להתחבר לפחד להיפגע ולהידחות ואני גם בטיפול רגשי שמחזיר אותי הרבה לעבר ולמקומות בהם נתתי מעצמי לאנשים הרבה יותר מאשר קיבלתי והפחד הזה כל הזמן יושב שם יחד עם תחושת תלישות וחוסר שייכות שאני חווה לעתים כשהחוויה הפנימית מאוד סוערת. הפחד מחוסר הדדיות שחוויתי הרבה פעמים בחיים, גם מבחינה רומנטית.

וזה מביא לחשש נוסף שיראו עלי את החוסר בטחון הזה שאני חווה לעתים, שיחשבו שאני מוזרה או נואשת לקשר ואז אני חושבת שאני בוחרת במקרים מסויימים להיות קרה ומרוחקת כי זה שומר עלי מלא להיפגע ולסמוך מהר מדי על אנשים חדשים.

לא יודעת למה כתבתי את זה, אולי כדי לפרוק, אולי כדי לקבל עצה טובה להמשך הדרך, אולי כדי לקבל השראה ממי שמתמודד או מתמודדת עם תחושות דומות.

מה עוד כדאי לי לעשות (חוץ מלדבר על זה בטיפול כמובן)? האם יכול להיות שמה שאני חווה זה סוג של חרדה חברתית או שזה פשוט הרגישות המאוד גבוהה שלי שמציפה אותי לפעמים? איך אני יכולה לעבוד על זה ואולי זה בכלל טבעי לגמרי ואני סתם אוכלת עם עצמי סרטים?