סבא שלי חולה סופני. הארוס לא מוכן להקדים את החתונה. מי צודק?

היי, האמת שאני כל כך מבולבלת ואשמח לשמוע דעות נוספות.

סבא שלי הוא בין האנשים הכי קרובים אליי ולצערי הרב גילו לו סרטן סופני לפני כמה שבועות והרופאים נתנו לו כמה חודשים בודדים לחיות..

בערך שבועיים אחרי זה בן הזוג שלי הציע לי נישואין. חשוב לי לציין שלמרות שמאוד רציתי שסבא שלי יהיה בחתונה שלי וכבר הרגשתי מוכנה להתחתן, לא רציתי ללחוץ על בן הזוג שלי לחתונה (למרות שעוד לפני היו דיבורים) אם הוא לא מוכן ככה שבאמת שזה בא ממנו (והוא אפילו אמר לי שהוא תכנן את ההצעה עוד לפני שגילו לסבא שלי את המחלה ככה שזה במקרה ובכלל לא קשור)..
ובגלל שהוא כבר הציע לי, והוא יודע כמה חשוב לי שסבא שלי יהיה בחתונה, רציתי שנקבע את התאריך כמה שיותר מוקדם כדי שיהיה סיכוי שסבא שלי יוכל לבוא.
אבל אני פשוט נתקלת בחומה של קרח גם ממנו וגם מהמשפחה שלו.

אני חייבת לפני זה להגיד שזה בכלל בכלל בכלל לא מתאים לאופי שלו ואין לי מושג מאיפה זה הגיע. אבל הוא פשוט נהיה חסר התחשבות בעליל, אפילו כבר לא שואל אותי על סבא שלי וכאילו בכלל מתעלם מכל הסיטואציה.
ומילא הוא, אבל גם המשפחה שלו מתנהגת ככה!
כשרק שיתפתי אותם בזה שסבא שלי חולה הם כן אמרו לי שהם מצטערים לשמוע, אבל לא הרגשתי שהם באמת מתכוונים למה שהם אומרים. אחרי ששיתפתי אותם הם די מהר העבירו נושא והתחילו לצחוק על שטויות למרות שאני הייתי שבורה... וכבר אז זה היה נראה לי מאוד מוזר איך שהם התנהגו, וניסיתי לדון אותם לכף זכות ואמרתי לעצמי שאולי הם מעבירים נושא כדי לא להקשות עליי, אבל אני ידעתי ששיקרתי לעצמי, כי הכרתי אותם וכבר ידעתי שזו לא התנהגות שלהם כשבאמת אכפת להם ממשהו, אבל זה היה נראה לי מוזר בטירוף כי היינו בקשר כל כך טוב, אז למה שהם לא יתמכו בי אחרי שאני משתפת אותם בדבר כזה? ולפי איך שהעניין מתפתח אני מבינה שבאמת אף אחד מהם לא שם על מה שאני עוברת או על סבא שלי.

ובאמת בכל מה שקשור לחתונה הם פשוט מתערבים בטירוף. ההורים שלו לא מפסיקים להגיד לו שהמצב עם סבא שלי זה לא משהו שצריך להתחשב בו, אפילו תפסתי אותו בשיחה עם אחותו שהוא לא שם לב שהייתי לידו ואחותו פשוט אמרה בקול רם "אני לא מבינה מה הביג דיל. אז מקסימום הוא ימות לפני ולא יהיה בחתונה מה קרה"
וכמו שאמרתי גם הוא בעצמו, למרות שהוא יודע כמה אני קשורה לסבא שלי, לא מוכן להתאמץ כדי שנקדים את החתונה ודי מצודד במשפחה שלו.
גם באופן כללי הוא בכלל לא מתעניין במצב של סבא שלי ואפילו לא מוכן לבוא איתי לבקר אותו. הוא בא איתי רק פעם אחת להראות לו שהתארסנו ומאז לא מוכן לבוא בכלל...

אני באמת עצובה ומרוסקת ולא יודעת מה לעשות. ההתנהגות הזאת לא מתאימה לו בכלל. אם הייתם אומרים לי לפני כמה חודשים שככה הוא יתנהג לא הייתי מאמינה לכם, אבל אני עכשיו רואה בו ובמשפחה שלו צד שדי מפחיד אותי והם כולם מתנהגים כאילו אני המשוגעת שרוצה שסבא שלה יהיה בחתונה שלה....
באמת שאני לא יודעת כבר מה לעשות וגם לא יודעת איך להסתכל לסבא שלי בעיניים שהוא כל כך מצפה לראות אותי מתחתנת ופשוט להגיד לו שהארוס שלי לא מוכן שנתחתן בקרוב אז שכנראה הוא לא יוכל בכלל להיות שם... ומצד אחד הוא מתנהג בצורה כל כך לא מתחשבת אבל מהצד השני ממשיך להגיד לי כמה שהוא אוהב אותי ומחכה כבר לקרוא לי "אשתי" ורק גורם לי להרגיש רע על זה שאני כועסת עליו בעניין החתונה... אני מרגישה שאני כל כך לא בסדר ולא מצליחה לצאת מהסיטואציה הזאת