לא מרגישה איתו ביטחון ויודעת שהוא צריך טיפול אבל אין לי כוחות יותר, מה לעשות?

היי אסק פיפל,
אודה לעצתכם הכנה והטובה כמו שהייתי חברתכם הטובה או אחותכם, כל אדם שיקר לכם ומספר לכם את הסיפור הבא
אנחנו יחד מהצבא, 15 שנים כמעט, הזוגיות
ידעה עליות וירידות כמו כל זוגיות, לאורך הדרך הפכנו לחברים טובים, אנחנו יודעים הכל אחד על
השניה, מצד שני תמיד היה לנו חוסר ביכולת
לייצר אמפתיה לכאב של השני ולא ידענו למה, אבל זה הפריע לשנינו. הלכנו לטיפול זוגי, במהלכו ודי מהר הבנתי שאני מתמודדת עם אדם בעל הפרעת אישיות של פאסיב אגרסיב שנובעת מרקע ילדות מורכב
היה לי קשה מאוד, עצרתי את הטיפול במפגש השמיני ופשוט בכיתי, בכיתי על מר גורלי ובעיקר לעבד את הכאב ואת העובדה שזה גדול עליי.
מי שלא יודע במה מדובר, זו הפרעה שמתפתחת כאישיות שמי שלוקה בה מתנהל בצורה של נקמנות לא מודעת כלפי האדם שרב איתו, זה יכול להיות בעבודה, עם חברים, זוגיות, הורים, אין מגבלה.
הפאסיב אגרסיב ינקום בצורה לא מודעת באדם שהוא כועס עליו לפי החולשות של אותו אדם או צרכים.
לדוגמה אם זה בעבודה והוא יודע ששעות נוספות זה גולת הכותרת של המעסיק שלו, כשיהיה ממורמר על המעסיק יתחיל להחסיר שעות עד שיעבור לו או ישתפרו דברים והוא עושה את זה במקום לדבר.
במקום להגיד בפנים ולכעוס. הוא ישמור את הכעס בפנים.
אז איך זה פוגע בי - בזוגיות הרי הוא יודע עליי הלכ, אז הוא משתמש בצרכים שלי מולו, באינטימיות,
יחסיר ממני קרבה שנחוצה לי, אם אעבור לידו בבית יזוז הצידה כביכול כדי לא להתקל בי במגע.
בהתחלה כשרבנו בכיתי מלא, היה לי קשה לשאת את זה כי הוא גם מתקשה לדבר בשקיפות כשהוא כועס, לא יפתור, כך יצא שאני היחידה שתמיד מפייסת.
היום - אחרי שני ילדים, כאובה שבורה, עצובה
נמאס לי.
אני לא מרגישה בטחון איתו, אני יודעת שהוא צריך טיפול אבל לי אין יותר כוחות.
זה פוגע בי ובא לי מישהו שיחבק אותי גם כשכועסים,
שידע לעשות איתי אהבה אחרי ריב ולא ינדה אותי ימים ואפילו שבועיים עד שלא אבוא בעצמי ואתפייס.
אני חנוקה!!
בא לי לברוח, אבל הילדים שלי לא אשמים.
בגדול אנחנו אוהבים באופן הדדי, אבל אני לא סומכת עליו בגלל שהוא פוגע בי גם אם לא במודע כל כך הרבה פעמים, אני לא מאמינה לו וכבר הרמתי ידיים.
בא לי זוגיות חדשה ורעננה, מגיע לי, באמת.
תודה למי שקרא ❤