לא בטוח בזוגיות שלי ומרגיש שככל שאמשוך את זה יותר אפגע בה יותר, מה דעתכם?

אני ובת הזוג שלי ביחד כ-8 חודשים ואני לא ממש בטוח בזוגיות שלנו, זה הקשר הראשון מכל סוג של שנינו אז שנינו לא מכירים שום דבר להשוות, ומתחילת הקשר אני מרגיש שקצת זרמתי עם הסיטואציה כי היא רצתה אותי ואני הייתי סקרן לדעת מה זה קשר זוגי, ולאורך כל הקשר יש לי מחשבות בנוגע להאם הוא צריך להימשך, אני מרגיש שאין לנו תחומי עניין משותפים כלל, אנחנו לא אוהבים את אותו אוכל(היא טבעונית ואני אוכל כמעט ורק בשר), אנחנו לא אוהבים את אותם בילויים, היא גם לא הכי הטעם שלי במראה אם להיות כן, וזה קצת צובט לי כי תמיד רציתי להיות עם מישהי ורציתי לעוף עליה, אני זוכר שרציתי מישהי בתיכון שהייתה לנו פשוט שפה משותפת ויכולנו לדבר שעות ולבלות יחד בלי הפסקה ופשוט נהניתי מכל רגע, אבל כאן אני מרגיש שזה לא זה, לאורך כל הקשר הרגשתי שהיא יותר בתוך זה ואני קצת בחוץ, כשאנחנו יחד כן מדברים וכן צוחקים ושנינו נהנים מהסקס, אבל אני מתקשה להיפתח אליה מתקשה להיות אני לידה ואני כאילו נקלעתי לזוגיות הזו ואני פשוט משלים עם זה, בתחילת הקשר העלתי את זה בפנייה והיא לקחה את זה נורא קשה והחלטנו שניתן צאנס וננסה עוד קצת ובאמת היה יותר טוב אבל עדיין לא מספיק ולאט לאט אני מרגיש שנכנסו יותר לחיים אחד של השנייה שכבר יהיה עוד יותר קשה לעזוב, המשפחה שלי אוהבות אותה ושלה אוהבת אותי וכו, ואני קצת מפחד לעזוב את זה.
עוד משהו שעולה זה שאני לוחם בהכשרה והיציאות לא משהו ועד שאני יוצא הביתה אני קצת מתבאס לוותר על בשביל להיות איתה, ואני מתבאס לדבר איתה הרבה בשעות טש ובנוהלי שבת ואני מעדיף להיות עם חברים או להקדיש את הזמן בעצמי.
אם הייתי צריך לנחש הייתי אומר שאני אוהב את זה שיש מישהי שאוהבת אותי כמו שאני ומחכה לי בבית ומתעניינת בי ושקשה לי לעזוב את זה.
אני מרגיש שכלל שאמשוך את זה יותר - אני אכנס יותר לחיים שלה ואפגע בה ואני מרגיש ילד קטן ואידיוט שאני ממשיך להגיד לה שאני אוהב אותה ומתגעגע אפילו שזה לא הדבר הנכון ביותר.
זה היה יותר שיתוף מאשר שאלה או התייעצות, אבל עדיין אשמח לקבל תגובות עם עצות או מחשבות על מה שכתבתי כי אני באמת חסר נסיון וכל נקודת מבט תעזור לי להסתכל על זה בצורה מדוייקת יותר.
תודה רבה לכל העוזרים ושיהיה לכם שבוע מצויין.