כל הזמן הבטיח שישתנה וזה הרגיש שהעדיף את חברים שלו עליי, אני מגזימה בזה שנפרדנו?

היי אז כמו שהבנתם אני וחבר שלי נפרדנו אחרי 4 שנים היינו ביחד מגיל 16 אהבה ראשונה אהבה מאוד גדולה הוא היה מאוהב בי מגיל קטן והיינו החברים הכי טובים… אבל הבעיה היחידה שהפריעה לנו היא החברים שלו הוא מאוד אהב להיות עם חברים ולפעמיים שזה הרגיש שהוא מעדיף אותם מעליי היו לנו מלא ריבים על זה מאז ומתמיד ואז התגייסנו לצבא הוא התגייס לקרבי בהתחלה זה היה ממש קשה בקושי היינו נפגשים בקושי היינו מדברים ולאט לאט התרגלתי לזה וזה הרחיק בנינו טיפה והיה לו הרגל שבימי חמישי שהוא חוזר לא היינו נפגשים הוא היה יוצא עם חברים למועדונים למסיבות שותה ואני הייתי יוצאת עם חברות כיאלו אנחנו רווקים ובשישי נפגשים וזה הפריע לי עיצבן אותי שאנחנו לא יוצאים ביחד רבנו על זה כמה פעמיים נפרדנו הוא אמר לי שהוא ישתנה שהוא מעדיף אותי שהוא לא מעדיף את החברים שלו כל פעם האמנתי לו סלחתי לו חיכיתי שנשתחרר מהצבא, עברנו שנתיים וחצי שהוא בצבא ואז הבנתי שכבר אין לי כוח להמשיך להלחם על הקשר הזה הוא היה שבוע בבית והוא לא נפגש איתי פעם אחת ובמשך שלושה שבועות ברצף הוא יצא למועדונים עם חברים שאני לא כל כך סומכת עלייהם והם ישנו במלון אחרי זה בתל אביב כי לא היה מי שינהג וגם ביום הולדת שלו הוא נסע עם חברים לאילת ורציתי שניסע ביחד למלון וסגרתי לו וביטלתי את זה בגלל שהוא נסע לאילת ויש עוד כל כך הרבה סיבות.. אבל אלה העיקריות, הוא אומר לי שהוא ישתנה והוא מתחננן ומבקש שאני אסלח לו ושאני אתן לו עוד הזדמנות אבל נתתי לו כבר אלף הזדמנויות והוא לא השתנה אני מאוד אוהבת אותו אבל הראש שלי עוצר אותי ואני לא מצליחה לסלוח לו.
אתם חושבים שאני מגזימה או שאני צודקת בזה שנפרדנו?