בת הזוג לא מכילה אותי כשהיא כועסת, האם יש עתיד לקשר או שזה בזבוז זמן?

היי חברים,
רציתי לשתף בלבטים שלי על המשך הקשר עם בת זוגתי-
אני ובת הזוג יחד כבר שנה בערך, יש לנו חיבור ואנחנו אוהבים אחד את השנייה, אבל היא פוגעת בי המון.
הרבה פעמים צועקת עליי תוך כדי שיחה, מתנהגת בתוקפנות ממש כמו התפרצויות זעם דיברנו על זה והיא הצליחה לעבוד על עצמה כמה שבועות (למרות שעדיין לפעמים היו לה מעידות, אבל על זה הבלגתי) אבל לפני כמה ימים היא חזרה למוד העצבני הזה, היא ביקשה ממני שאני אעדכן אותה כשאני יוצא עם חברים, ולספר לה על זה לפני ולעדכן אותה במהלך הערב בהודעות כל הזמן, כי זה מלחיץ אותה, אני מסכים לזה אבל אותו הערב לא היה מתוכנן שאצא, ובכלל היא הייתה במשמרת לחוצה בעבודה נון סטופ שאין לה זמן לנשום, עדכנתי אותה כשידעתי שאולי אני אשב עם החבר הזה ובסוף ספונטנית יצאנו לשתות, לא חשבתי בכלל שזה משהו שכלכך קריטי כי היא ביקשה אותי לעדכן כשאני יוצא למסיבה עם חברים, כשאני יודע מראש, ערב ברגוע עם חבר בדירה אצלי ואז זורמים לבירה בקטנה, זה שונה חשבתי. היא שלחה הודעה ושאלה אותי איפה אני, אמרתי לה שאני עם החבר ושיצאנו רגע לבירה, היא ממש כעסה, ניסיתי לא לעשות מזה עניין גדול, יום אחרי זה התנצלתי למרות שמבחינתי לא טבעי לעדכן על דבר כזה מה גם שזה קצת פוגם ביציאה, אבל התנצלתי ואמרתי לה שאשים לב יותר וגם ישיבות כאלה ולמרות שהיא סופר עסוקה לעדכן אותה, אני מבין שזה משהו שמלחיץ אותה אבל זה גם מקשה עליי מאד לצאת עם חברים כל יציאה יש אחרי שעה לפחות של מצב רוח קשה שלה בכי וצעקות. הבנתי אותה התנצלתי, זה הרקע. יום אחרי יצאנו אנחנו, ובמהלך היציאה כשישבנו יחד בבר שיתפתי אותה בקושי שיש לי עם קולגה שלי, שהיא ראש צוות בעבודה בפועל למרות שפורמלית היא לא, אמרתי לה שאני מציע רעיונות ולא מקבלים אותם בגללה שאנחנו יכולים הרבה יותר, ושיש בינינו פער בגלל שיש לה אגו והיא מרגישה מאוימת ממני, הסברתי שגם לי יש צד בזה, סייגתי את זה, אבל הבהרתי שיש לי קשיים עם הקולגה וזה מפריע לי לעבוד ופוגע לי תחושה הטובה שיש לי בעבודה כי אני אוהב את העבודה שלי ומתחבר לי הכל חוץ מזה, שיתפתי את בת הזוג בזה כדי לקבל אמפתיה, להרגיש תמיכה שיהיה לי את הגב והמשענת. בת הזוג הגיבה בזה שאמרה "אה ולך אין אגו?" בתוקפנות, אמרה בלי להכיר אותה שהסיבה לזה שהקולגה מתנהגת כמו שהיא מתנהגת זה בגלל שגברים במשך שנים התעללו בה (זה לא מתאים). נפגעתי שהיא לא הביאה לי את התמיכה, וגם אם היא חשבה שזה מוצדק שאני סובל מהקולגה, לפחות לא עשתה כאילו בשביל לעודד אותה ולגרום לי להרגיש טוב, בעקרון הייתי מצפה אפילו למעבר לזה, שירים אותי שיחזק אותי, עצה, כל דבר אחר שיראה על הכלה ואפילו על שיטות להתמודד עם זה מנסיונה, אבל אפילו להגיד שזה קשה, או לא נעים, אפילו שתיקה הייתי מקבל.
אחרי דבר כזה אני לא יודע אם אני רוצה לשתף אותה בדברים מרגיש מאד פגוע שאני לא סומך אליה בלבוא עם דברים קשים שעוברים עליי חששות.
דיברתי איתה על זה, היה ממש קשה לעמת אותה מול זה וזה היה כרוך בהמון המון עצבים, הכחשות היא אמרה לי שגם אני מתנהג אליה חר* למרות שזה ממש ממש ממש לא נכון וגם לא אמרתי עליה בכלל שהיא מתנהגת אליי חר* ביקשתי ממנה שרק תנסה לעבוד על זה, היה לה מאוד קשה להבין בכלל את הסיטואציה רק אחרי שהסברתי לה כמה וכמה פעמים עם אנלוגיה מהחיים שלה כאילו אני עושה לה את זה עם קולגה שלה וששאלתי אותה איך הייתה מגיבה עם חברה שלה הייתה באה אליה עם בעיה כזו היא התנצלה ואמרה שתנסה לשים לב לזה.
אבל אני שואל, לדעתכם יש לקשר כזה עתיד? אני מנסה להבין יכול להיות שזה פשוט בזבוז זמן.. כרגע אני מרגיש שזה לא עובר את הרף הבסיסי שאני מצפה בקשר, בכלל אני רוצה בקשר ללמוד מהבת זוג להתפתח להיות בנאדם יותר טוב ושלו ושלם, לבוא ולשתף בכיף ולא להרגיש מותקף. הרי בשביל מה אני צריך קשר? חשבתי על זה וchatgpt היה מביא לי תשובה יותר מעודדת ותומכת ממנה. אולי אני מפספס משהו.
תודה רבה :)