ניתקה קשר וחסמה אותי, יודע שזה כדי להמשיך הלאה אבל לא מצליח לשכוח ממנה,מה לעשות?

היי
טיפה ארוך, מתנצל מראש אבל אני חייב לפרוק וגם זה חשוב לי שתבינו את כל הסיפור.

אז ככה:
לפני חצי שנה התחלתי לעבוד בעבודה שנייה אחר הצהריים, שם הכרתי עובדת מדהימה, מבחוץ ומבפנים, והיא ממש מצאה חן בעיניי, אבל לא אמרתי כלום כי הבנתי שהיא מבית חרדי, אז לא דיברנו מעבר לעבודה.
יום אחד דיברנו בוואטאפ על ענייני עבודה והיא נתנה לי שם רמזים לזה שהיא רוצה מעבר, אני (שפחדתי שיקרה בדיוק מה שקרה בסוף) שיחקתי אותה מטומטם וניסיתי להעביר נושא, בסוף היא התייאשה ממני וחשפה את זה שאני מוצא חן בעינה, *חשוב לי להדגיש שאף פעם לא הייתה לי חברה ואף פעם לא האמנתי שמישהי תגיד לי כזה דבר* מפה לשם קבענו להיפגש בבוקר למחרת כי זה משהו שרצינו לדבר פנים מול פנים, היא באה אליי לעבודה של הבוקר ושם תפסנו פינה שקטה והורדנו את מה שהיה לנו על הלב, אני אמרתי לה שאני לא יכול להיכנס איתה לקשר כי קשה לי עם שמירת נגיעה (מדבר על להחזיק עדיין וחיבוק לא מעבר) היא הסכימה שאיתי היא כן תחזיק ידיים וחיבוקים, ואני (סתום) הסכמתי.
התחלנו לצאת במשך כשבוע אבל יצאנו אינטנסיבי, גם עבדנו משמרות ערב ביחד וגם אחרי זה יצאנו, ביציאה האחרונה ממש התחברנו אפילו מעבר לחיבור שהרגשנו אחד כלפי השניה (ואפילו התחבקנו על ספסל כי היה קר ממש) היה ערב מושלם לשנינו, וכן בדקתי שהיא מרגישה בנוח והכל.
במוצאש היא שולחת לי הודעה שהיא רוצה שנדבר, ששאלתי מה קרה, היא אמרה שהיא לא רוצה שנהיה ביחד יותר כי זה לא מתאים ויש בינינו יותר מדי שוני, אני לא רציתי ללחוץ וגם תאמת שחשבתי שהיא צוחקת אמרתי לה שזה בסדר ואני מבין, היא אמרה שהיא עדיין מאוד אוהבת אותי והיא רוצה שנחזור להיות איך שהיינו, אמרתי לה שאני לא מסוגל במיוחד אחרי הערב שהיה לנו ששם באמת חשפתי את הלב שלי (שזה משהו שלא עשיתי אף פעם) היא אמרה שהיא מבינה ומשם ניתקנו קשר.
למרות זאת עדיין עבדנו ביחד במשמרות ערב כי אף אחד לא ידע מזה וזה היה קשה לשנינו נורא, אני החלטתי שאני מתעלם ממנה בכל דבר שלא קשור לעבודה, מודה זה היה מגעיל אבל לא יכלתי להסתכל עליה, הייתי ממש פגוע, הייתי בדיכאון לא נורמלי, אנשים סביבי לא הבינו מה קרה.ככה עבדנו במשך איזה חודש.
יום אחד היא שולחת לי הודעה שהיא לא רוצה שאני אשנא אותה וכל זה ושאני אפסיק להתעלם ממנה, דיברנו וזה ואמרתי לה בדיוק מה אני חושב וגם היא אמרה בדיוק מה שהיא חושבת ומפה לשם רבנו, ככה לסירוגין במשך חודש, כל פעם מתחילים לדבר וזה נגמר בריב.
בקיצור בסוף החלטתי לחסום אותה כדי שגם אני לא אתפתה לשלוח לה הודעות, מפה לשם היא שלחה לי בהודעה רגילה שהיא שוב ממש מתנצלת ובלה בלה אבל הפעם סיימנו את השיחה בטוב וקבענו שנשאר ידידים.
(שכחתי להגיד שהיא לא מהאיזור שלי והיא באה לעיר חמישה ימים בשבוע ללימודים) עכשיו לפני שבוע, היה קצת מתוח ביטחונית באיזור שלה אז שלחתי לה הודעה שהכל בסדר, משם התפתחה שיחה ושוב רבנו.
לפני יומיים היא שלחה לי שהיא לא רוצה שנדבר יותר ושזה לא קשור אליי אבל זה יהיה טוב לשנינו ושהיא מבקשת שאני לא אשלח לה גם הודעות, רשמתי לה שהבנתי וזה בסדר.
שנינו אגב עזבנו את העבודה שבערב.
היום גיליתי שהיא מחקה אותי מהאנשי קשר שלה וחסמה אותי בוואטאפ, עכשיו אני יודע שזה כדי להמשיך הלאה אבל באמת שאני פגוע, אני מרגיש כאילו שיחקו איתי ( למרות שאני יודע שלא) ואני מנסה לשנוא אותה או להדחיק את המחשבות עליה אבל אני לא מסוגל, אני על סף בכי כל פעם שהיא עולה לי לראש.

בבקשה בבקשה מה אני יכול לעשות כדי לשכוח אותה? היא הדבר הכי טוב שקרה לי וזה מרגיש לי שהכל אבוד, תודה למי שנשאר עד הסוף.