נפרדתי ממנה ומתלבט אם זה היה הדבר הנכון,מאוד אוהב אותה והיא רוצה לתקן, מה דעתכם?

שלום,

אנסה להיות מאוד תכליתי שבאמת יקראו..

נפרדתי מבת זוג של שנה וקצת ( בת 26).
בהתחלה ראיתי אותה (פעם ראשונה שקרה לי) בתור אשתי לעתיד.
היא מאוד חכמה, מאוד חמה, מאוד אוהבת, ואני מאוד חשוב לה( גם להפך)..

אבל ככל שעבר הזמן, חוויתי יותר ויותר מקרים שהראו לי שחשוב לה קודם כל הצרכים והרצונות שלה (לפעמים זה דברים שתאורטית יכולים לבוא לטובת שנינו) אבל במידה ולי הדברים פחות מסתדרים או לי לא מתאים משהו מסוים, מבחינתה זה בלתי אפשרי.

כמה דוגמאות:
1. 3-4 פעמים שמהלך ויכוח היא אמרה לי משפטים בסגנון של: "זה לא משנה, פעם הבאה שיקרה X " או "אם לא תעשה X אני אשקול את הקשר מחדש" ואולטימטומים בסגנון.

2. סיימה צבא בקבע, חלמה לטוס עם הבן זוג (שעדיין לא היה לה) לטיול של חודש חודשיים. אני עוד לפני שהכרתי אותה סגרתי כרטיסים לחול של 3 שבועות עם חברים לחול. מכירים בסך הכל 3-4 חודשים, אבל גרמה לי להרגיש שאני לא בסדר עם הנסיעה כי אני הורס לנו "חוויה משותפת" שהייתה לה מאוד חשובה, וכעסה גם כי לא הצעתי לה להצטרף לפחות לחלק מהטיול (יהרוס בתכלס את האווירה עם החברים).
רצתה אחרי שאחזור שנטוס שוב, אמרתי לה שזה בעייתי כי העבודה לא תאשר, כי אני נכנס לעוד סמסטר לימודים, וכי אח שלי חלה במחלה במצב בעייתי ואני לא רוצה לעזוב אותו כרגע.
התשובה שלה הייתה - זה עבודה.. יאשרו לך.. את הלימודים תוכל לדחות או להגיש מטלות משם, ו"אח שלך כרגע במצב הכי טוב שלו כרגע.. נצל את הזמן כי אחר כך לא תוכל."

3. התחילה לרמוז כבר לאחר 3 חודשים שנעבור יחד.. אמרתי לה שקצת מוקדם לי מדי למרות שמאוד מדהים לי איתה.. לחצה עוד קצת ובסופו של דבר אמרתי לה שבאופן כללי אני כן רוצה ועוד חודש שהיא תשתחרר ונדבר על זה פרקטית ... בחודש הזה התחלנו לריב בלי הפסקה על שטויות (חצי שנה לתוך הקשר) , ואמרתי לה שאני עדיין רוצה לעבור איתה ועדיין אוהב אותה אבל אני רוצה רגע שנחזק את הקשר שלנו לפני שאנחנו נכנסים לדירה ביחד כי דירה רק מוסיפה בעיות ולא מורידה. בטענה היא אמרה שאם נעבור לגור ביחד הרבה מהבעיות שלנו ייפתרו, ומבחינתה אם אגיד לה שאני לא מוכן כרגע לעבור או לסבלט ביחד אחרי שאמרתי כן היא תחשוב על הקשר שלנו שוב..

4.בזמן שאני הייתי בשבועיים עם המשפחה בטיול בארה"ב, היא דרשה ממני להיות זמין מאוד, כל יום שיחה של לפחות חצי שעה, ועמדתי בזה כמו גדול. בסופו של דבר שהיא טסה עם המשפחה שלה לחול, היא לא הייתה זמינה כמעט בכלל ושהערתי לה אמרה לי "זה מה יש, אני בטיול ולא זמינה כל הזמן".
(בדיעבד כעסה עלי כי נתתי לה תחושה שאני לא רואה אותה לפני הטיסה שלה ורצתה קצת זמן שקט + לתת לי את אותה התחושה שאולי זה יתן לי להרגיש מה היא מרגישה)

5. מאוד מאוד קנאית, רצתה שלא אעקוב אחרי בחורות שנראות טוב באינטגרם, לא אעשה לייקים לבנות (לוו דווקא ציצים וכו'.. אלא גם תחילת עבודה או סתם תמונות), לנתק קשר עם חברה טובה שלי (הגיע ממש לפיצוצים על זה כי אני נפגש איתה לפעמים לבירה בערב ברמת צעקות) - אמרה גם מתוך עצבים "אין בעיה גם לי יש חברים מפעם שלא דיברנו הרבה זמן והם חברים באמת טובים שלי.. אולי גם אתחיל להיות איתם בקשר קצת" - לא באמת התכוונה לזה, אבל אמרה את זה מתוך עצבים.
שידידה מפעם פגשה אותי במקרה לידה ונתנה לי חיבוק חם, הזיזה אותה עם היד ואמרה לה "יאלה לא צריך לחבק ככה זה מספיק"

6. שהייתי עסוק שבוע ברצף עם אח שלי בבתי חולים (אבחנה רעה לצערי) - אמרה שאני לא רואה אותה בכלל ושאני לא נפגש איתה, ויש לה הרבה דברים קשים עכשיו ואני לא שם בשבילה.. (בפועל נפגשנו בשבוע הזה פעמיים) אמרה שבגלל שהיא רואה שעכשיו אני עובר הרבה דברים, היא מעדיפה לא לשתף אותי בבעיות שלה כי גם ככה לא אוכל להכיל אותה (כאילו המילים נכונות אבל הרגשתי שזה מגיע ממקום של דווקא)

7. הרבה מהחברים שלי מרגישים שאני יותר מתוח לידה.


אני מאוד אוהב אותה, היא מאוד רוצה שנתקן את כל הדברים האלה ואמרה שהיא מבינה שטעתה הרבה ורוצה להשתפר בשבילי..
אני חושב ברצינות שזה אופי וזה אולי יכול להיות טוב יותר לחודשיים 3 הקרובים, אבל שנה שנתיים, ילד או 2 וזה חוזר ואפילו יותר גרוע..

אני בטוח שלה יש את הצד שלה שאני גם לא בסדר וגם אני החסרתי ממנה הרבה דברים שהיו לה חשובים, אבל לצערי אני יכול לשתף רק את הצד שלי כרגע.

מה דעתכם ?
טעות ? לא טעות ?
אני מגזים ?