הייתי טוטאלית לקשר והוא פשוט ויתר עליי, מטריף אותי איך הוא מאושר ככה, מה לעשות?

אני וחבר שלי היינו יחד שנה וחצי, והשקעתי את כל כולי במערכת יחסים. הייתי היוזמת כמעט הבלעדית - ברמה שאת מספר הפעמים שהוא ביקש להפגש איתי בחצי שנה הראשונה של הקשר אני יכולה לספור על יד אחת... אבל זה לא משנה לי, אני טוטאלית, אני אוהבת ומסורה עד הסוף, והייתי מוכנה לוותר על להרגיש נחשקת באופן הזה בשביל שנהיה יחד. לפני חודש הוא הפסיק לרצות לעשות דברים מיניים וגם לא נגע בעצמו, ובין כה היה לי חשק גדול יותר אז המצב הזה רק יצר מתח במערכת יחסים, לשנינו היא הראשונה. בסוף טסנו לחו״ל יחד, וכל החודש האחרון התפוצץ בלילה אחד. כשנחתנו בארץ הוא נפרד ממני.
אני ניסיתי לשכנע אותו לחזור, הפכתי לסמרטוט, רציתי שהמשבר יפסק! אני כל כך מתגעגעת לדברים שהיו, ללשלוח הודעות על כל דבר קטן, ללהתקשר כשמשעמם, ללכת אליו כמעט כל יום ולישון אצלו ולהתחפר בחיבוק שלו... נפגשנו כמה פעמים, וראינו באופן מובהק שעל המחלוקות והריבים שהיו לנו אפשר לגשר, אבל הוא כבר קבע את דעתו. הוא נפגע ממני, ועל אף שהוא מבין מה עמד מאחורי ההתנהגות שלי, (וגם כשאני נפגעתי ממנו ובכיתי באומללות ותסכול אינסוף), הוא עדיין בטוח שהוא רוצה להפרד, ולהפסיק את המערכת יחסים שהייתה לנו למרות שהיא הייתה מדהימה.
יש לנו חברים משותפים, והם נפגשים כל הזמן, יש לנו מסיבות סיום ופרום (שבחו״ל עזרתי לו לקנות טוקסידו) והוא יהיה שמה והפרום אפילו על היום הולדת שלו אז יחגגו לו. אני כל הזמן רואה אותו, כל הזמן רואה איך הוא צוחק עם החברות הקרובות שלי, איך הוא נראה כל כך מאושר וזה מטריף אותי. היה לנו כל כך כיף, היינו כל כך צמודים ואני לא מבינה איך הוא מצליח להמשיך הלאה כל כך מהר, כאילו בלי אֵבֶל.
אני נפגעת... אני עוד קמה כל בוקר ובוכה, אני עוד חושבת עליו שאני הולכת לישון, אני זאתי שבשבועיים האחרונים סמרטוט בשבילו. ויתרתי על האגו, העיקר שנחזור להיות יחד, ואפילו לא הגשמתי את זה. הפרידה הייתה ברוטלית, ואני שונאת אותו על זה שהוא וויתר ככה, והשפיל אותי בריבים בסוף, ועל זה שהוא ממשיך הלאה כל כך מהר, אבל בתוך כל זה במפגשים אני מסתכלת עליו ופשוט אוהבת אותו - כל כך קשה לי לשלוט בגעגועים.
אני נטרפת ולא יודעת מה לעשות, לגבי החברים, לגבי כל האירועים שאני אצטרך להיות איתו, לגבי הקנאה והתסכול שהוא ממשיך הלאה בלי הרבה בעיה. אני מרגישה שאני בתוך סיוט. מה לעשות עם עצמי?