האם באמת אין שיטה יותר מוצלחת מדמוקרטיה?

אנחנו מקבלים את המושג "דמוקרטיה" כשווה ערך ל: נכון, מוסרי, אנושי, חופשי, מוצלח.
יש כמעט שוויון בין "לא דמוקרטי" לבין "רע" .
כמובן שהיסטורית זה לא תמיד היה ככה. מדינות פשיסטיות הגדירו את הפשזים כטוב ודמוקרטיה כרע. וגם בהם אנשים האמינו בלב שלם ששלטון של דיקטטור יחיד ומיוחד זה מה שעושה טוב.
גם הקומוניזם טען להיות טוב בזמן שהציג את הקפיטליזם כרוע אולטימטיבי. ומרבית אזרחי ברה"מ האמינו בלב שלם שאותם הבעיות שהם רואים מסביב הם "באג" בתוכנה, שאמורה להיות מושלמת. ושיטות אחרות הן כושלות מיסודם.
היום אנחנו יודעים שפשיזם על כל צורותיו וגם סוציאליים ריכוזי כמו ברה"מ גורם לנזק לעם שלו. אבל העיקר פה זה לא זה. אלא עצם ההצגה של שיטת משטר אחת כ"טובה" בעיני החיים תחת המשטר הזה לאו דווקא מצביעה על היותו של המשטר טוב. אלא רק על חינוך ונרטיב שהועבר כהלכה.

אז אחרי כל המבוא הזה:
האם באמת שבאמת אין שיטה יותר טובה מדמוקרטיה? החיסרון הבולט ביותר בדמוקרטיה זה פופוליזם. נחבר הציבור הוא לאו דווקא הטוב ביותר להיות מנהל, אלא אחד שיודע **להציג את עצמו** כבעל יכולת. ואני לא מדבר על פוליטיקאי כזה או אחר, אלא באופן כללי אם תשימו לב לעולם - פוליטיקאים רבים הם "אנשי הצגה", קצינים בדימוס שעברו הכשרה בנאומים, אושיות תקשורת למינהם. וזה הגיוני בהתחשב בשיטה. הרי על המועמד לשכנע שהוא יכול. ויכולת שכנוע זה כישרון שונה מיכולת ניהול.
חיסרון בולט נוסף הוא קצת ספציפי לדמוקרטיה שלנו וזה חוסר יציבות. מה הכוונה שלי ביציבות? שלא רק שבעלי תפקידים שמרכיבים את הממשלה משתנים (שזה בסדר לדעתי). אלא שהתפקידים עצמם הם לא יותר מכלפי מיקוח חד פעמיים. אין באמת אינטרס ציבורי לפתוח 10 משרדים עם סמכויות מיותרות כמו "המשרד לקידום מורשת" ו"המשרד לצדק חברתי" וכד'. יש אפילו די קונצנזוס ציבורי שאלו תפקידי סרק. ואותם תפקידים מתחלפים גורמים למצב שבו תוכניות ממשלתיות בנויות לטווחים קצרים, אחרת הממשלה הבאה תקטוף את הפירות.
והחיסרון שאני רואה אותו כבעייתי ביותר והוא בסיס הדמוקרטיה: גם אנשים אלימים, טיפשים, רעים, חסרי הבנה, שלא יודעים מונחים בסיסים בכלכלה, עברייני תנועה מסוכנים וגם מדענים, הייטקיסטים, אנשי עסקים, מנהלי בית חולים, רבנים, וקצינים בכירים: לכולם אותו משקל.
וזה גורם למצב שבו דעתו על עליית הריבית של חסר בגרות ומובטל כרוני שווה לדעתו של פרופסור לכלכלה: יש להם את אותו הקול. וזה נראה לי מצב מעוות. אני לא אומר שאם איזה בן 19 עובד בתחנת דלק אז הוא אדם ששווה פחות. אלא שהיכולת שלו לקבל החלטות גורליות לגבי פרויקט לשיקום כבישים במדינה היא פשוט לא שווה בערכה לדעתו של מהנדס ראשי של רשות מקרקעי ישראל. עם כל הכבוד. הדעה שלי לגבי נחיצות היבוא לא שווה לדעתו של נגיד בנק ישראל.

ולכן אני תוהה לי לעתים, האם באמת דמוקרטיה טובה לכל? האם אין באמת שיטה יותר טובה לבחירת השלטונות, חוץ מספירת קולות?