אני בת 32, בערך שנה לפני שהתחתנתי הכרתי מישהו ממציאות שונה משלי, התחברתי ואהבתי אותו מאוד אבל לא נתתי לזה צ'אנס כי זה היה נראה לא מתאים טכנית.
מפה לשם שנה שנתיים אחרי שהכרתי את הבחור פגשתי את בעלי. לפני ואחרי החתונה קלטתי שאני לא מפסיקה לחשוב על הבחור ההוא, מאז עברו כבר 10 שנים והוא עדיין בראש שלי יום יום שעה שעה.
לאחרונה נפגשנו והתפתח ביננו מגע, הוא אמר שיש לו משהו אלי אבל בכללי הוא לא רוצה זוגיות בכלל עם אף אחת.
נפתחתי אליו, הוא יודע שאני מאוהבת בו ממש אבל אין לו הרבה מה לעשות עם זה, מעבר למפגש ההוא לא נשאר כלום.
אני מנסה כל הזמן למצוא נושאי שיחה לפתוח איתו, אבל זה תמיד נשמע מאולץ ותמיד יש לי תחושה אח"כ של למה אני עשיתי את זה.
כשהוא מתייחס אלי אני בשיא שלי, פורחת, וכשהוא מתעלם אני נכנסת לדיכאון אמיתי.
יש לי בעל ו3 ילדים, והבלאגן הזה גורם לי לרצות להיעלם מהעולם.
חלום שלי לחיות איתו, הטעות הכי גדולה שלי שלא יצאתי איתו לפני בעלי, אבל הייתי אז כל כך תמימה ופתאטית. היום כבר מאוחר מדיי ואני שבויה בטירוף המסוכן הזה.אני לא מפסיקה לדמיין את עצמי איתו ולתכנן את הפעם הבאה שניפגש.
איך ממשיכים מכאן?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025