קשה לי לגור עם אחותי באותו בית אבל לא יכולה להרשות לעצמי לצאת כרגע, מה לעשות?

שלום אסק פיפל,
אבקש לא לשפוט ולענות רק לעניין, תודה !

מאז שאני זוכרת את עצמי, אף פעם אני ואחותי הקטנה לא הסתדרנו היא קטנה ממני ב7 שנים היא בת 25 ועם דעות מאוד נחרצות ופנאטיות, היא בן אדם מאוד עקשן ובלתי נסבל, כל הזמן היא מרירה, אף פעם היא לא מחייכת, משביתת שמחות כזאת, היו לי איתה הרבה ריבים במהלך כל השנים ותמיד ניסיתי להסתדר איתה אך ללא הצלחה, בחיי שניסיתי ! אבל זה פשוט לא הולך אנחנו לא מסתדרות. אנחנו שונות לחלוטין בהכל!! אני הגדולה ואפשר להגיד שאני הנחמדה , השתוטניקית, האופטימית והכייפית מה שנקרא. בנוסף אני גם מרגישה שאני לא אוהבת אותה ואין לי שום רגש כלפיה זה אפילו על גבול ה''לא סובלת'' מכירים את זה כשיש בן אדם רעיל בסביבתכם שפשוט מוציא אותכם מהשלווה ומהאיזון ? אז זאת היא בדיוק ! תמיד כועסת ולא נחמדה אנטיפתית זה בלשון המעטה. אפילו רעה !! והקטע הוא שהיא ככה רק איתי !!! אספר לכם קצת עליה יש לה שני תארים ולאחרונה מצאה עבודה בתור מורה, והקטע הוא שממש לאחרונה התחילה גם לצאת עם מישהו מהמגזר שניהם דתיים שומרי נגיעה. היא בתולה כמובן הוא דווקא בחור נחמד אך מצד שני מרחמת עליו שיפול בידיה. אני לדוגמא יצאתי עם המון ויש לי ניסיון בדייטים וקשרים מה שלה אין בכלל ! פעם אחת יצאתי עם מישהו וביליתי איתו עד אור הבוקר וכשחזרתי הביתה התחילו פיצוצים וריבים ביני לבין ההורים שלי, והיא פשוט הצטרפה לויכוח והתחילה לקלל ולהשמיץ אותי דברים שלא אגיד כאן כמובן שהחזרתי ולא נישארתי חייבת! אבל מאז פשוט אני לא סובלת אותה, אני גרה עם ההורים כי אני כרגע לא עובדת גם בגלל המצב וגם בגלל סיבותיי האישיות, אני מחפשת כל הזמן אך ללא הצלחה ופשוט מרגיז אותי המצב הזה שאני מרגישה כבולה, תלויה בהורים וחיה איתה באותו הבית, זה פשוט מרגיש כבר בלתי נסבל מכל הכיוונים, והקטע הוא כזה אני מודעת לכישרונות וליכולות שלי כבן אדם ואני פי אלף יותר מיוחדת ממנה, רק הכישרון והפוטנציאל שלי לא מומש ושלה כן, היא למדה והצליחה ועכשיו כמו שציינתי יוצאת עם מישהו מהמגזר הדתי שהוא כמוה, ואשכרה הוא ילד יותר קטן ממנה באיזה שנתיים שלוש והוא אשכרה רציני !! בין כל המלחמה הזאת ובלאגנים והמילואים הוא אשכרה בא לראות אותה ומתמיד ומחזר אחריה, ואני לעומתה נתקלת בכל האנשים ה''לא רציניים'' מה שנקרא, ואני עם ניסיון רב שנים יודעת להתנהל בקשרים מה שהיא ממש לא ! וזה כל כך מרגיז עד בלתי נסבל אני לא מבינה איך בן אדם כמוה זוכה בכל כך הרבה טוב!!?!? בעוד שאני מרגישה תקועה ונשארת מאחורה !!! ואני תמיד מנסה לדחוף את עצמי ולהתקדם, אף פעם לא הייתה לי קנאה כלפיי אף אחד בעולם אבל איתה אני פשוט מרגישה שאני מתפוצצת ! כמובן שאני תמיד משתדלת לשמור על שלווה ולא לריב איתה ממש משתדלת לצמצם את הקשר שלי איתה למינימום אבל אני גם לא יכולה לגור איתה יותר וגם לא יכולה כרגע להרשות לעצמי לצאת מהבית !! מה אני עושה במצב הקיים ? ואיך לגרום לכך שזה לא יפריע לי כל כך ? תודה לעונים!