מרגיש תחושת מיצוי מהחבר הכי טוב שלי, לא מרגיש צורך להיפגש, להפסיק את זה?

היי
יש לי חבר מאוד טוב של כמה שנים,
אנחנו עושים הרבה ביחד ומבלים אחד עם השני
לא מעט זמן במשך השבוע..
כמובן שעם הזמן יש דברים שנהיו אצלו מעצבנים מבחינתי, אני שם לב למשפטים ולהתנהגויות גם הכי קטנות שלו שיכולות להטריף אותי כבר ולעצבן.
הגעתי למסקנה עם עצמי שהקשר האינטנסיבי הזה מאוד ולא עושה לי טוב בסופו של דבר. אני הופך לחסר סבלנות אליו, סולד ממנו, כל כמה זמן מתרחק ואז שוב מתקרב וחוזר חלילה.
הבעיה היא שאני לא מסוגל להתרחק בקטנה,
זה חייב להיות בבום. ואז שמים לב.
אני מפסיק לתקשר, עונה בחוסר סבלנות, עוקץ,
לא מרגיש צורך עז להיפגש..
אני בהתלבטויות עם עצמי איך להמשיך מכאן.
כי הוא כן חבר טוב בהגדרה שלו,
אבל לא חסרים לו פגמים והתנהגויות שונות שאני אישית כבר קשה לי להכיל את כולם.

חושב האם להפסיק את זה וזהו?
לנסות לשמור על אש קטנה למרות שזה לא אני באופי?
איך אפשר להגיד לבן אדם ״תתרחק, זה יותר מדי כבר״?
אולי יש כאלה שעברו דברים דומים ויכולים לייעץ לי

תודה!