אני לא רוצה רכב או רשיון נהיגה, לא מוצאת בזה חופש וזה מאוד יקר, זה אפשרי במדינה?

אני לא רוצה להיות כבולה לרכב, אני לא מוצאת בזה חופש. להחזיק רכב זה מאוד יקר ומלחיץ ואני פשוט לא רוצה לנהוג או להתעסק בזה בכלל. זה מפחיד אותי ואין לי שום רצון בזה. אני מפחדת שזה משהו שלא אפשרי במדינתנו, בלי רכב אני לא אוכל להגיע לשום מקום בשישי ושבת.. ובלי רכב כנראה לא ירצו להעסיק אותי לעבודה רצינית. בלי רכב אני אצטרך להיות תלויה לחלוטין בתחבצ.. אני עצובה שכל שבוע אני עובדת כל השבוע, אני סתם מלצרית לא משהו רציני.. אבל עדיין אני מחכה כל השבוע לסופש שיהיה לי זמן פנוי שלא אהיה תשושה מהעבודה ואני כל כך רוצה לנסוע לים ולטיילת או להופעה או הצגה מעניינת או למסיבה או לנסוע סוף סוף לבקר משפחה שגרה מחוץ לעיר או לסקייטפארק או להחליק על הקרח. אבל אני לא יכולה. כי אין תחבצ בשבת. אין לי חברים בכלל אז אני לגמרי לבד בזה וגם אם היו לי אני לא רוצה להיות תלויה בהם ולהתחלק בדלק.. דלק כל כך יקר! וגם אם יהיה לי רישיון אני לא יכולה לבקש את האוטו מאמא כי אחותי הגדולה ישר עם סופש לוקחת אותו וחוזרת רק בראשון הביתה או ממש מאוחר בשישי ושבת. בכללי אמא שלי ממש שומרת על האוטו ומפחדת עליו כי היא תלויה בו להגיע לעבודה והיא אם יחידנית.
פשוט.. אני לא יודעת מה לעשות ואשמח לשמוע אם אחרים מרגישים כמוני ואשמח לשמוע איך אתם מתמודדים.
אם יכולתי הייתי שמחה לנסוע ברכבת לכל מקום, אני אוהבת לשבת ברכבת ולקרוא ספר ולהקשיב למוזיקה ואני מאוד אוהבת ללכת כמה שיותר ממקום למקום או לרכב באופניים אם יש אפשרות.
הבעיה היא שאני גרה בעיר די דתית ומאוד משעמם פה. יש לי זמן פנוי בסופשים ואני פשוט מרגישה כבולה בבית. במיוחד בימים שיש חום קיצוני ואין לאן לצאת בעיר שלי שמעניין אותי. כל גיל ההתבגרות שלי במקום להנות ולצאת קצת הייתי כבולה בבית כל סופש.
זה לא שאני שונאת את העיר שלי אבל יש פה הרבה דברים שחסרים לי וקיימים רק בערים אחרות.
ואני מתגעגעת למשפחה שלי מאוד, אני לא מוצאת זמן באמצע שבוע לנסוע אליהם וגם אם כן אני צריכה לחזור מאוחר נורא הביתה במקום להשאר לישון כי יש עבודה מחר. הם גרים רחוק.
אני פשוט מתוסכלת ממש.. אני רואה את אחותי נוסעת לים ולמסיבות ויוצאת עם חברים כל סופש ורק אני תקועה בבית. אני יכולה להעסיק את עצמי ואני מעדיפה להיות לבד אבל כשממש חם אני רק רוצה ללכת לים. יש בריכה אחת בעיר והיא מאוד צפופה בסופש וכרטיס כניסה יקר מדי וזה פשוט לא שווה את זה. הייתי שמחה אם הייתה בריכה מסודרת עם מסלולים לשחות בה אבל יש בכל המתחם רק בריכה אחת שיש בה משהו כמו 200 אנשים בו זמנית.. אין אפילו בריכת ילדים נפרדת. פשוט לא שווה את ה100 שקל כניסה.
אני אוהבת להיות ספונטנית, אני אוהבת להרגיש חופשיה ולטייל, אני אוהבת לנסוע ברכבת, אני רוצה להנות מכל סופש ולחוות חוויות. אבל אני לא יכולה.
אני לא מרגישה שלקנות אוטו יפתור את הבעיה ואני לא מבינה מה אנשים צעירים אחרים בגילי עושים.
אין לי סיבה לרכוש אוטו רק כדי לנסוע בשישי ושבת מחוץ לעיר, זה לא משתלם ואני לא יכולה להרשות את זה. אוטו זה רק לצרכי עבודה או אם יש לך ילדים לדעתי. אני לא רוצה לעמוד שעות בפקקים, אני לא רוצה להוציא מאות שקלים על דלק, אני לא רוצה לפחד להכנס לתאונה או לפחד מאנשים אחרים בכביש. אני לא רוצה להתעסק במכונה גדולה שברשותי. אני רוצה לקחת את הסקייבורד, התיק וללכת לאן שנפשי חושקת. הלוואי שהיה נעים בסופש בסביבה שלי או לפחות מוניות שירות אבל אין. ניסיתי לקחת פעם מונית שירות לתל אביב בשבת בבוקר, זו הייתה פעם ראשונה שניסיתי את האפשרות הזו, הייתי סופר מבולבלת ללמה אין שום אתר עם מידע על השעות שהמונית מגיעה ואיזה תחנה בדיוק. פשוט הלכתי לתחנה שאנשים אמרו לי שהם די בטוחים שזה שם. חיכיתי על שפת הכביש בעמידה כדי שהמונית לא תחלוף אותי ולאוטט לה שאני רוצה לעלות. חיכיתי שעה וחצי בחום אימים כמעט התעלפתי. בסוף הגיעה מונית והיא בכלל לא הייתה לאן שהייתי צריכה. וויתרתי והלכתי הביתה.