אין לי אבא, ואמא שלי ברוך השם דואגת לי לכל דבר ואין לי חוסר.
אף פעם לא הייתה לי דמות גברית בבית ואני מרגישה שזה ממש משפיע עליי בקטע שאני לא מסוגלת לחשוב על זוגיות עם גבר, קשה לי כשמשלמים עליי או שמתייחסים אליי כמו איזו מישהי עדינה או שבכלל שגבר יכנס לי למרחב שלי, אני לא מצליחה לתפוס את זה. קשה לי ממש להשתחרר מהמחשבה הזו.
מצד שני אני מרגישה בלב הרבה יותר ״פרפרים״ מנשים, וזו גם סיבה למה הרבה יותר קשה לי להתחבר אליהן אבל אני לא יודעת האם זה משהו אמיתי שקשור לנטייה המינית שלי או שזה כי אני גודלתי על ידי אישה והגוף שלי רגיל והרבה יותר נוח לו להיות בנוכחות של נשים ולתפוס אותן כמקום בטוח.
ובסופו של דבר אני ממש מבולבלת כי אני מרגישה שמשהו אצלי חסום לגבי משיכה לבנים ולגבי הנשים אני מאוד מבולבלת.
בנוסף, מאז ומתמיד הייתי באנרגיה היותר ״גברית״ והייתי בחברת בנים, תמיד היה לי קשה למצוא תחומי עניין עם בנות בגילי אבל אני לא יודעת למה ומה גורם לי לתחושות האלו.
אני אשמח קצת לעצות וחוות דעת, מה דעתכם? מה הייתם ממליצים לעשות? האם יש לכם עצות מניסיון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2024